רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום רביעי, 24 ביוני 2020

אלו דברים לשבת פרשת חוקת תש"ף

יושב יהודי אחד באמצע ארה"ב באיזה מקום, ומעלה שיעורים לפייסבוק, שיעורים על חסידות, בין השאר על מציאת תקווה בעולם של הסתר פנים מוחלט או כמעט מוחלט.
השבוע דיבר היהודי הזה על קפקא.
באופן מפתיע, הדברים שלו התכתבו מאד עם דברים שאמר יעקב וינרוט ז"ל בהרצאה האחרונה שנתן לסטודנטים באוניברסיטת ת"א כמה שבועות לפני מותו. אני רואה בהרצאה של וינרוט "שיחה מכוננת" ועל מנת שלא "לקלקל" עובר להאזנה אליה, לא אומר עליה דבר, רק אפנה אליה.
 https://www.youtube.com/watch?v=vn4X6UuzzJA
לאחרונה, חזר גם צ'סלוב מילוש, אל חיי. מילוש הוא עבורי אחד ממורי הדרך בנבכי עולם השירה. שירה, כפי שרמזתי בשבוע שעבר, היא אחת הדרכים המובילות לעבר תקווה ומשמעות. אגב משמעות, סיפורו של הקבצן הגיבן ב"מעשה בשבעה הקבצנים" לרבי נחמן - סובב סביב העקרון של "מועט המחזיק את המרובה".
לדידי, מדובר בעקרון מנחה, בין השאר, כי אני מבין שהזמן קצר ו"הדרך מתקצרת". מוזמנים לעיין בסיפורים אשר שם...
ישנו שיר קצר של מילוש שעבורי מתמצת את מהותה של השירה. דא עקא לא מצאתי תרגום לשיר בעברית. על כן הלכתי לקובץ "אור יום" - קובץ שירי מילוש המתורגמים בידי דוד וינפלד, בהוצאת אבן חושן - לחפש שיר אחר. את השיר הבא קראתי תחילה כ "המידבר אינו יודע. היודע שותק". אחר כך מבט מקרוב בניקוד לימד אותי שאין מדובר ב"מידבר" אלא ב-מְדַבֵּר.
הנה השיר:

פילוסופים

המְדַבֵּר  - אינו יודע.
היודע - שותק.
מלים אלה, ככל הידוע לי, לאו־צה אמרן.
אם נאמנה עלינו כי לאו־צה
הוא עצמו היה זה שיודע,
מדוע כתב ספר
בן חמשת אלפים מלים ?

שבת שלום
    ג'ף

 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה