אלו דברים לשבת פרשת קרח תש"ף

היינו במשבר לפני הקורונה.

מי זה היינו ?!

העולם המערבי, העולם הפוסט מודרני.

הקורונה, מבחינה זו, היא אך בגדר המחשה.

לפני שאלות של אמונה, יש שאלה אחת ( לפחות ) והיא שאלת השפה.

כאיור ( אילוסטרציה ) של שאלת השפה אציג כאן  שלש אמרות.

אמר המשורר האמריקאי היהודי, פיליפ לוין המנוח:

"אם אני בוגד בשפה, השפה תבגוד בי."

אני יודע שהמשפט הזה צריך עיון. אז צ"ע

so be it

השל אמר: "אחת החולשות הגדולות של הצויליזציה של ימינו היא שאנו חיים בעידן בו כולנו עסוקים 'חיסול השפה'"

maybe the great weakness of our civilization today is that we  live in a time when we are all involved in 

liquidating  language

והאמרה השלישית היא של המשורר הרוסי-האמריקאי ( שהיה גם יהודי ) ג'וסף ברודצקי

שאמר ( בתרגום שלי לעברית ): "רק אם החלטנו שהגיע הזמן שהומו ספיינס יחדלו מלהתפתח, כי אז על הספרות לדבר בשפה של העם. מלבד זאת - על העם לדבר בשפה של הספרות"

ובמקור -

"It is only if we have resolved that it is time for Homo sapiens to come to a halt in his development that literature should speak the language of the people. Otherwise, it is the people who should speak the language of literature."*

- Joseph Brodsky

השבוע "אנחנו בשבוע של קורח". יש כל כך הרבה מה להתבונן על הפרשה הזאת, על סיפור קורח ועדתו

השל אמנם אמר ש"התורה מקדימה אותנו" The Bible is ahead of us

חז"ל ראו במחלוקת קורח ועדתו אב־טיפוס למחלוקת שהיא אינה לשם שמים.

כשמביטים היום מסביב יש לנו דוגמאות למכביר למחלוקות מעין אלה.

מעניין אכן להתבונן היטב בפרשה הכתובה בתורה ולהשוות בין הפרשה דאז לבין הנעשה בימים אלה כאן במדינת ישראל.

אכן צריך עיון

ולסיום הערה אגב אורחא - מוכוונת לחברייי בירוחם. ראיתי שבאחד מקבוצות מייל או באחד הדפים הירוחמים של הפייסבוק - שידידתי חני בריגע כתבה על הודעה של המועצה בענייני רעש והתגובות והשיח שהתפתח בנושא הזה לאחרונה. מלבד מה שכתבה חני לא ראיתי שום דבר מכל זה. ובכל זאת אני רוצה להתייחס כאן לעצם הדיון, לפורום שבו מתקיימים דיונים. אני רוצה לומר כאן משהו על דיונים בפייסבוק. "דיונים" בפייסבוק הם ככלל רעה חולה, הם נוטים להיות הצהרתיים, קולניים, קיצוניים, שאבלוניים וחסרי קשב. למה זה כך ?! אני לא יודע. אמר כבר הוגה הדעות האמריקאי מרשל מקלוהן לפני כמה עשרות שנים : "המדיום הוא המסר". זה משום מה, טיבו של המדיום הזה. כדי לקיים דיונים שבו תשמענה דעות נוגדות, תשקלנה באופן רציני ויהיה סביבן שיח מכובד - צריך לקיים מפגשים פנים אל פנים בין הניצים השונים. אני מציע לקיים את המפגשים האלו תחת הכותרת : "על מה כל הרעש ?"

שבת שלום

   ג'ף