"' נראה לי שכאן נגעת בָּעיקר', אמר ק'. ' כן, בזה העניין. אחרי כל מה שסיפרת לי נפקחו עיני, כמדומה. ברנאבס צעיר מדי בשביל התפקיד הזה. אין מקום להתייחס ברצינו לשום סיפור מסיפוריו. כיוון שהוא ממש גוֹוע מבהלה שם למעלה, נבצר ממנו להתבונן בדברים כהווייתם, וכשמכריחים אותו בכל זאת לדווח כאן על מה שראה שם, אין שומעים מפיו אלא סיפורי מעשיות מבולבלים. וזה לא מפליא אותי כלל. יראת הכבוד כלפי השלטון טבועה בכם כאן מלידה, ואחר כך עוד מוסיפים ומפיחים בכם את היראה הזאת כל ימיכם. מכל צד ובכל צורה אפשרית, ואתם עצמכם עוד מסייעים בכך כמיטב יכולתכם. לא שאני מתנגד לכך, בעצם; אם השלטון טוב וראוי, למה שלא יחושו הבריות יראת כבוד כלפיו ? ואולם אסור לשלוח פתאום לטירה בחור חסר ניסיון כברנבאס, שלא יצא מימיו מתחומי הכפר, ואז לתבוע ממנו דיווחים נאמנים למציאות, ולפרש כל מילה היוצאת מפיו כאילו יצאה מפי הגבורה, ולהאמין שכל האושר האישי תלוי בפירוש הזה. אין לך טעות גדולה מזו. אמנם כמוני כמוך, גם אני נתתי לו להוליך אותי שולל, תליתי בו תקוות ונחלתי אכזבות בגללו - גם אלה גם אלה התבססו על דבריו בלבד, כלומר לא היה להן כמעט שום בסיס כלל'".
פרנץ קפקא, הטירה, תרגום : נילי מירסקי, אחוזת ביית הוצאה לאור, עמ' 234- 235
גמר חתימה טובה
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה