"לכל הפחות תכיר בכך" אמר מרלין הקוסם למלך ארתור,
"שיש בעייתיות בהוצאת דברים מהקשרם."
ובכל זאת -
בפסקה מס' 8 בקובץ "פעם כתבתי, עכשיו ובימים האחרים,
כך עוברת התהילה
כך עוברים התהילים"
כותב יהודה עמיחי:
"...הפער בין שמות
הרחובות ובין הגרים בהם הולך וגדל
והתקווה מתרחקת מן המקווים."
בפסקה 23 בקובץ "ירושלים ירושלים
למה ירושלים ?
כותב עמיחי:
"למה ירושלים למה לאפריס עם הכיכרות
והשדרות ושערי הכבוד למלך הכבוד
עם הגשרים הרחבים מעל לעולם הצר."
בשלוש השורות "הסוגרות" את הספר כולו -
את "פתוח סגור פתוח" - בשיר האחרון שבספר
"פצצת הזמן היהודית"
כותב עמיחי:
"אבן עדות על כל הדברים שהיו מעולם
ועל כל הדברים שיהיו לעולם, אבן אמן ואהבה,
אמן, אמן וכן יהי רצון."*
לסיום, קטע דברים על פסח מתוך "הגדה של חופש" שחובר על ידי יעקב ורשבסקי :
"פסח זו מילה שמתארת את הדילוג של הקב"ה, ש'פסח' על בתי אבותינו במצרים. יש מציאות מסוימת שבה אפשר פשוט לדלג. בזמן היצירה ממצרים הקב"ה לא הסתכל עלינו בזכוכית מגדלת, אחרת לא היינו יוצאים משם. כשאני רוצה מעבדות לחירות, אני לא יכול להרשות לעצמי להתעכב על הפרטים הקטנים. הפרפקציוניזם מקשה על היציאה ממצרים, ועל היכולת להשתנות מדבר להיפוכו. במצבים כאלה אני צריך להיות במקום הלא מדויק. הרבה מהדיוקים קשורים במוחין דקטנות, ובליל הסדר ה' דילג ופסח עליהם. הוא בכלל לא חיפש אותם."^
מועדים לשמחה ושבת שלום
ג'ף
* מובאות השירה לעיל הן מיהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן, עמ' 24, 152, 178, הטקסטים במקור מנוקדים
^ יעקב ורשסבסקי, הגדה של חופש, ההוצאה היא הוצאה עצמית כפי הנראה, כל הזכויות שמורות למחבר, עמ' 100
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה