רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום שישי, 30 ביוני 2017

רשימות על השל ( 4 )

"כמדומני שכל הרצאה על חסידות צריכה להתחיל בגרשם שולם" כך פתח דר' דנאיל רייזר את הרצתו על ביקורתו של השל על החסידות בכנס השל האחרון בירושלים. רייזר המשיך: "כמאמר הכתוב 'שולם שולם לעולם'"
כמדומני כל התייחסות להשל, כברשימות אלו, צריכה להתייחס לעבודתו של דר' דרור בונדי, כמאמר הכתוב: "וקראתם דרור בארץ".
אמרו חז"ל שכל דבר תורה, טוב שיתחיל במילי דבדיחותא. זה לא תמיד עובד. :-)
על כל פנים, עיינתי זה עתה בדברים של דרור בפתח דבר של ספרו "איכה" שיצא לפני כעשור, והדברים עדיין רלוונטיים:


"...כמידה שאין השל מוכר בארץ, כך הגותו חסרה כאן. השל היה נביא אשר ביקש להביא לאדם המודרני את דבר ה'. הוא זעק באוזנינו על כי שכחנו את אלוהים - על כי אטמה עצמה המחשבה הדתית מכל רוח, על כי ביקשה לכלוא את הרוח במסגרותיה הצרות. הוא קרא לאדם המודרני לפקוח את עיניו הרוחניות, לפתוח את לבו, להקשיב לרחשי נשמתו. הוא ראה כי אלוהים מבקש את האדם, אך האדם עסוק בעצמו."

חיפשתי ב"איכה" את הקטע שבו דרור מציג את השל כניצב בצד אחד של המתרס, כנגד העולם המודרני כולו שניצב מעבור השני. עוד לא מצאתי את זה.
זה יקרה, כפי הנראה מעברו השני של השבת, שבת פרשת חוקת

שבת שלום חבריי וחברותיי

 המשך יבוא* 

רשימות על השל (3)

אגב תאולוגיה והשאלה למה לנו תאולוגיה ?
למה לנו השל ?
השאלה הזאת מעסיקה אותי, אם להודות על האמת לא מעט.
מסביבי, לא רק שלא מתעניינים בהשל, לא מתעניינים באופן כללי בענייני  רוח. רוב  תשומת ליבם של האנשים מרוכזת בפב"ם - פרנסה  - בריאות ומשפחה. כעת חשבתי  שזה בעצם פבמ"ב - פרנסה בריאות משפחה ובידור. בידור על צורותיו המגוונות. נדמה לי שאין זו תופעה חדשה לדורונו, או לתקופה המודרנית. רוב האנשים באמת עסוקים בהישרדות. זה מזכיר לי את הסיפור של הקוצקר או הסיפור על הקוצקר או שניהם :

"שאלו לו חסידים להרבי מקוצק, מפני מה אינו מחבר ספר.
שתק שעה קלה ואחר כך השיב:
' נניח שכבר חיברתי ספר - מי יקנה אותו ? אנשי שלומנו יקנו אותו. ואימתי יתפנו אנשי שלומנו לקרוא בספר, הרי טרודים הם כל ימות השבוע בעסקי פרנסה ? הוי אומר ביום השבת יתפנו לקרוא בו. אבל תחילה יש לילך אל המקווה, אחר כך יש ללמוד ולהתפלל, אחר כך באה סעודת השבת. ורק אחרי הסעודה מתפנים לקרוא בספר. והנה משתטח אדם על הדרגש ונוטל את הספר בידו ופותחו. וכיון שהוא שבע ודאי שתחטפנו שינה והספר יפול לארץ. ועתה אמר נא, במטותא מכם, לשם מה אחבר ספר ?'"
          מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 443
וזה בסדר. זו הגשמת הציונות - להיות עם ככל העמים במובן הטוב והנכון של המילה. לצאת מהגלות, שלא על מנת לחזור. האי - לא כל עם ישראל מעוניין לצאת מהגלות. גם זו , כפי הנראה לא תופעה חדשה.
לייבוביץ נהג לומר - שלא עלה בידי הנביאים להחזיר ולו אדם אחד בתשובה.
השאלה מה בין ליבוביץ להשל  - "שווה דוקטורט". חזון למועד. ניגע בשאלה זו אי פה אי שם במהלך רשימות אלו.

המשך יבוא

רשימות על השל (2)


מסכת ברכות היא המסכת הראשונה ב"סדר אמונה".
מי שמחפש תאולוגיה יהודית ימצא את זה כפי הנראה במסכת ברכות
מי שמחפשת תאולוגיה יהודית תמצא את זה כפי הנראה במסכת ברכות.
סוגיית המגדר ואנחנו , אנחנו והתפוצות ביחס לסוגיית המגדר הן סוגיות בפני עצמן.
כשאני קורא את הפרק הראשון של "אלוהים מאמין" אני מתקשה להבין את אלו שמתארים את השל כתאולוג.
באלוהים מבקש, בפרק הראשון הוא אומר במפורש שהמסלול הפילוסופי הוא המסלול המועדף לצרכיו.
זה כנראה אבל, דומה להצגת עמדותיהם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא  בתורה מן השמיים.
גישתו של השל היא : אחוז בזה וגם מזה על תנח ידך.
לְמה לנו תאולוגיה ?
השאלה דומה במקצת לשאלה למה לנו פיזיקה גרעינית ?
את הקשר בין פיזיקה גרעינית לדת אני חייב לשיעורים של הרב מנחם פרומן זצ"ל ששמעתי לפני מיליון שנה
בישיבת מקור חיים המקורית, במסגרת אינטימית של - אני לא יודע איך לקרוא לקבוצה הקטנה שלמדנו שם  - אחד על אחד מול הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , הרב פרומן ואחרים - חוזרים בתשובה ? אולי.




יום חמישי, 29 ביוני 2017

רשימות על השל (1)


אני מתלבט אם לשים את הרשימות האלו  בבלוג אלו דברים או בבלוג שמוקדש להשל.
יכול להיות שאניח אותן כאן וכאן.
על משקל מה  שראיתי שמיוחס לעגנון:
למה לי לקרוא את ש.ה. ברגמן על קאנט ולא להבין דבר אם יכול אני לקרוא את קאנט ולא להבין דבר.
קרי - מה זה משנה , כך או כך אחוזי הצפייה והעיון בשני הבלוגים דומים, נאמר את זה כך, עם יתרון קל לכאן, לאלו דברים לא לתאגיד השידור. שם קליט אגב. כאן ועכשיו. אכמ"ל.
על כל מקרה חזרה לענייננו.
השל.
"השל באויר" קראתי לרשימות*
החלק הראשון של "האדם אינו לבדו" מכונה : "בעיית האלוהים" the problem of God
אגב - שאלה כיצד לכנות את God בעברית. יש כל מיני שמות כידוע. קב"ה, המקום, ה' ועוד  וכו' ( כמו שלאסקימואים יש כל מיני שמות לשלג. להבדיל). החלק השני של הספר מכונה : "בעיית החיים" the problem of living/
הפרק הראשון בחלק השני  - פרק 18 במניין כלל עשרים ושש הפרקים בספר  -  מכונה "בעיית הצרכים" the problem of needs
הפרק ה19 : - משמעות המציאות the meaning of existence והפרק ה20 - תמצית האדם the essence of man
נושאים כבדים.
המשך יבוא







אלו דברים לשבת פרשת חוקת תשע"ז ( מהדורה שנייה )


רסיסי שמיים מס' 39


From this the poem springs: that we live in a place
That is not our own and, much more, not ourselves
And hard it is in spite of blazoned days.

- Wallace Stevens

מכאן נובעת השירה; שאנחנו חיים במקום
שאינו שלנו, ויתר על כן, איננו משלנו
ואכן זה קשה על אף ימים מפוארים

- וואלס סטיבנס*

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
"מעולם לא הייתי חובב של סרטי אימה. אם כך מה אני עושה בפייסבוק ? סיפור אחר סיפור של סיפורי אימה מכל גוני הקשת"

מרלין לכבוד הרב על קו 58

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מי זה מרלין ? 
מי זה כבוד הרב ?

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הדת הופכת חטאה שעה שהיא מתחילה לדגול בבידולו של אלוהים ושוכחת שלמקדש אמתי אין כתלים. 

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמי 326


Religion becomes sinful when it begins to advocate the segregation of God, to forget that the true sanctuary has no walls. 

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 414

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
___________________________________________________________________________________


--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------




--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אמונה כגיליוטינה, כבדה כמוה, קלה כמוה."

- פרנץ קפקא

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


שבת שלום
    ג'ף

יום רביעי, 28 ביוני 2017

קו 58 בדרך למכולת

אלו דברים לשבת פרשת חוקת

From this the poem springs: that we live in a place
That is not our own and, much more, not ourselves
And hard it is in spite of blazoned days.

- Wallace Stevens

מכאן נובעת השירה; שאנחנו חיים במקום
שאינו שלנו, ויתר על כן, איננו משלנו
ואכן זה קשה על אף ימים מפוארים

- וואלס סטיבנס*

יצא לי השבוע, לשמוע את שר הכלכלה ( מטעם מפלגת "כולנו") , אלי כהן, במסגרת חוג בית בירוחם. האמת היא שהתרשמתי. התרשמתי, בין היתר,  מ"השליטה שלו במספרים" ,בדיבורו "בגובה עיניים" והדגש שהוא שם על "עשייה" לעומת "דיבורים" באופן כללי. הוא העיד על עצמו ש"הוא פוליטיקאי אך אינני פופוליסט".
מה עושה הידיעה הפוליטית - הלא ממש מרעישה הזאת - כאן ב"אלו דברים".
שאלה במקום ושאלה לא רעה.
כדי להשיב עליה  - ראשית לעצמי - נדמה לי שאני צריך להציג כאן את ההקשר. 
אגב - השר גם טען שמצבה של ישראל - ב"ראייה גלובלית"  - הוא לא רע בכלל, בהתחשב במה שקורה סביבנו ובמקומות אחרים.
אפשר כמובן להתווכח על כך אך נחזור לעניין ההקשר.
בנסיעה מב"ש הביתה אחר העבודה, שמעתי באותו היום, ראיון ברשת ב'  עם מג"ד גדוד מילואים, אחד הגדודים שקיבל אות הוקרה מנשיא המדינה במסגרת שבוע הצדעה למילואימניקים. למג"ד קוראים אליהו ליפשיץ. "אותי לימדו" אמר לפחות פעמיים במענה לשאלות המראיין סביב מיעוט החברה' שבסופו של דבר נושאים בנטל הזה בקרב האוכלוסייה הכללית "שמה שחשוב זו הנתינה"^. מדובר בגדוד 7020. המספר הזה "צלצל לי" כמוכר, ידעתי שאין מדובר בגדוד המילואים "שלי" ( שבו שרתתי לא מעט שנים עד הפרישה ) ובכל זאת...התקשרתי ל"חברותא" שלי מהמילואים מאותם ימים והוא - הזכיר לי שמדובר ב"גדוד מקביל עלינו". קרי גדוד מאותה חטיבה. דיברנו עוד על הא ועל דא ואז הוא סיפר לי על מה שמעסיק אותו בימים אלה. על הוריו ששניהם במצב סיעודי, האב חולה אלצהיימר והאם מרותקת למיטה, ללא יכולת לתקשר אך בהכרה ובהבנה לסובב אותה. "למה ?" הוא שאל אותי. "למה ?" השלב הזה של החיים הוא כל כך קשה, כל כך בלתי נסבל עבור הקשישים בערוב ימיהם.
למדתי שזו שאלה שאין אפילו לנסות להשיב אליה, שתקתי. 
על רקע האספקטים האבסורדיים של קיומנו, של הקיום האנושי, אני מגיע לחוג בית הזה. כולם גברים למעט אשה אחת. גברים פחות או יותר בגיל שלי ( האמת -  יותר פחות מאשר יותר מה לעשות אבל לא בהרבה ), אנשים עובדים, מנוסים ומפוקחים. אי אפשר למכור להם לוקשים, כמו שאי אפשר למכור לוקשים לרוב הישראלים אצלנו. ( אנחנו אלה שמוכרים את הלוקשים. זהו שוק ללא קונים, על כל פנים ללא קונים ישראלים). בכל אופן, הופתעתי מהכמויות המעטות של ציניות שהיו באותו מפגש. יכול להיות שמדובר באופי הירוחמי החם המכיל והמכניס אורחים. אני לא יודע. בכל אופן, משהו במפגש הזה השאיר בי רושם. רושם חיובי. רושם שאנחנו עם נורמלי במובן החיובי של המילה, לצד הסימנים  - סימנים יום יומיים שאנחנו עם לא נורמלי, במובן החיובי והשלילי של המילה גם יחד.
ובכן מהו ההקשר ? אתם בטח שואלים. גם אני. 
שבת שלום
    ג'ף