רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 31 באוקטובר 2019

אלו דברים לשבת פרשת נח תש"ף


בכלל לא ברור שיש פשר לכל מה שקורה בעולם.
התובנה הזאת  נעוצה כמובן בדברים שקראתי, שראיתי וששמעתי לאחרונה.
אביבה גוטליב זורנברג בספרה על בראשית אמרה לפני שנים שתמיד תהיינה ראיות מעולם אסונות הטבע לכך שהקיום האנושי מתקיים בעולם קר מנוכר ושרירותי. השיטפונות פוגעים ברשעים ובצדיקים כאחד.
לאחרונה שמעתי  וראיתי שיחה של הרב פרופ' דניאל אפשטיין על דרכו של עמנואל לוינס.
 הרב אפשטיין מספר שבמסגרת שיחה על לוינס בוורשה נשאל: מדוע יש לחפש  סימני יהדות  בהגותו של לוינס ? הרי הוא היה הוגה כל כך אוניברסלי ?
וכך השיב אפשטיין : אפשר לטייל בוורשה בלי לשים לב לכל סימן וזכר לנוכחות יהודית בעיר. אפשר, ממשיך ואומר אפשטיין, להביט בעולם כולו ולא לראות בו, לא אלוהים ולא יהודים.
פנחס פלאי אמר שאפשר לסכם את דרכו של השל במשפט אחד : "השל מחפש משמעות".
החיפוש אחר פשר בעולם איננו מסע של יחיד, וגם לא מסע פילוסופי בהכרח.
החיפוש אחר פשר תלוי הרבה מאד בהתבוננות. ( לא לשכוח את המבט בעיני הילד- הילדה)
וכפי שאמר אפלפלד: אם אתה קולט נכון אתה קולט את הכל.
לאנשי המחשבים בינינו וודאי יש הסבר מדוע אחרי שחיפשת נושא מסוים בגוגול או ב youtube ומצאת מה שמצאת - אתה ממשיך ביוזמת כח אלגוריתמי כזה או אחר לקבל שלא ביוזמתך חומר באותו הנושא. וכך הגיע אלי אתמול, בדרכי הביתה מן העבודה ואחרי שרשמתי את הדברים לעיל, הרצאה נוספת של הרב פרופ' דניאל אפשטיין. ההרצאה  שתמצאו להלן עוסקת ביחסי הגומלין שבין אתיקה לפוליטיקה. לצד עניינים פילוסופיים כגון הקשרים בין לוינס והיידגר, מתייחס הרב אפשטיין בדרכו  הנעימה והמתנגנת לאיטה, לענייני דיומא  שבוערים אצלנו. מומלץ. 

שבת שלום
     ג'ף

יום שישי, 25 באוקטובר 2019

יום שלישי, 22 באוקטובר 2019

אלו דברים לשבת פרשת בראשית תש"ף


"...זה אוצר גדול שיש לך בתוכך ילד..."
- אהרון אפלפלד




"אדם חייב באיזה שלב מסוים בחיים", אומר אפלפלד, " לבחור לו דבר אחד שנותר לו אחרי המפולת שהוא אוהב, שזה מעורר לו זכרונות...לקחת נקודה פוזיטיבית ולדבוק בה. הספרים שלי הם במובן כזה, זה שאחרי שהעולם חרב, יש בכל זאת נוף, בעלי חיים, ובכל זאת פה ושם אנשים טובים ובכל זאת זה  ...כלומר גם בתוך החורבות, חורבה אנושית, יש גם משהו אנושי טוב.."

שבת שלום
    ג'ף

יום ראשון, 20 באוקטובר 2019

עולם של אהבה ואצילות ( לא בהכרח מה שחשבתם ) וכן על ההווה

אלו דברים לשמיני עצרת ושמחת תורה תש"ף

מדברי שלום רוזנברג, בחלק המוקדש לשמחת תורה, בפרק שנקרא "דרכה של תורה" בספרו "בעקבות הזמן היהודי":

" ניתן ללמוד תורה, ובכלל לעסוק במקורות היהדות, בצורות שונות. אך בכל הצורות מחייב אותנו עקרון בסיסי, עיקרון המנוגד לרוח זמננו, שאחד מיסודותיה הוא הבידור. אין ספק בעיני שהצורך הכפייתי בבידור הוא תוצאה של אובדן המשמעות בחיים, אובדן מטרות החיים ואובדן כל 'טעם' בעבודה וביצירה. תלמוד תורה אמור להחזיר משמעות זאת דווקא בהיותה ניסיון לבנות עולם מעבר לבידור, ואף מעבר להנאות הרגילות מהחיים. תלמוד תורה הוא ההפך ממה שנמצא בעיתונות זולה או במוספים סאטיריים. 'תלמוד תורה' פירושו לעסוק במקורות היהדות בכובד ראש, ברצינות, אף אם נוסיף קורטוב של הומור, תוך ניסיון להקשיב למעמקי הטקסט. ואת זאת לא תמיד מצאנו בין אלה שעוסקים במקרא."*

חג שמח
  ג'ף

*שלום רוזנברג, "בעקבות הזמן היהודי, הפילוסופיה של לוח השנה", הוצאת משכל הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 129

יום רביעי, 16 באוקטובר 2019

אלו דברים לשבת חוה"מ סוכות תש"ף (טיוטה )

בטור שקראתי לו "אלו דברים לקראת שבת חול המועד תש"ף חלק א " דיברתי על חשיבותם של פודקסטים וכו' ככלים לרכישת ידע ולעיון, לצד הקריאה. כהמשך לאותו הפוסט  - תמצאו כנספח לאלו דברים שיחה של הרב דר' דניאל אפשטיין להלן. אך כגוף הדברים בחרתי להביא הפעם, דברים של שלום רוזנברג שנוגעים ישירות לשבת חול המועד, וליתר דיוק לאחד הטקסטים שקוראים באותה שבת בבתי הכנסת. הדברים הם מתוך פרקים שכותרתו "מצווה גדולה להיות בשמחה" בספרו "בעקבות הזמן היהודי הפילוסופיה של הלוח השנה" :

"בשמחה מצווים אנו בכל החגים, אך יותר מכולם בסוכות: 'חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ... וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ... וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ...וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ' (דברים טז, יג-טו). וכך, אם פסח הוא על פי חז"ל ' זמן חירותנו', ושבועות - 'זמן מתן תורתנו', הרי סוכות הוא בפשטות ' זמן שמחתנו'. שבעת ימים מעוגנת השמחה בטבע, אך היא נשארת איתנו, באופי אחר, גם ביום השמיני ( התשיעי בתפוצות) : זוהי 'שמחת תורה'.
והנה מופתעים אנו. .ההלכה קובעת שבשבת שבשבוע סוכות, עלינו לקרוא את ספר קהלת. מוזר ! ב'זמן שמחתנו' עלינו לשמוע את הביטוי הקיצוני לייאוש, לפסימיות ולעצבות ? ועלינו עוד לחזור אחריו: 'אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי: לְכָה נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה...וְהִנֵּה גַם הוּא הָבֶל. לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה' ? ( קהלת ב, א-ב ). ואנו שואלים את עצמנו: עצבות זאת 'מַה זֹּה עֹשָׂה' ?
שני ספרים לא סטנדרטיים המצויים במקרא מתארים את הטרגדיה האנושית בשתי פניה: איוב וקהלת. איוב אומלל, כי הוא כורע תחת הכאב, הסבל והייסורים. את קהלת, לעומת זאת, פינקו החיים ללא מגבלות. ואף על פי כן, גם קהלת אומלל: 'הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל !' ( א, ב ). למה ?!
גיבור ספר ' הכוזרי' לרבי יהודה הלוי הוא מלך. קביעה זאת אינה מקרית, והיא מלמדת אותנו רבות גם על דמותו של קהלת. ברור לכולנו שהיינו יכולים להיות מאושרים לוּ נפלה בחלקנו מנה גדושה יותר מהשפע של ארבע קרנות ההצלחה: כסף, יופי, קסם אישי וכבוד. דמותו של המלך המחפש באה ללמד אותנו שזה לא כך. ובימים דמוקרטיים אלה, אולי נוכל ללמוד משהו מהנסיכים והנסיכות של מלכות הוליווד, מקום שנתברך בתשעה קבים מקרנות הצלחה אלו. למה זקוקה היא לכל כך הרבה פסיכיאטרים ופסיכולוגים ?  שִׂיאַנֵי המימוש העצמי האלה, שאין לפניהם מחסור ואף לא מגבלות, למה נזקקים הם באומללותם לשכרות ולסמים ? 
השמחה והאושר הם מושגים יסודיים כל כך, שייתכן שלא נוכל להסבירם כלל. קל יותר להסביר מה הם לא! ואת זה קהלת עושה."
מוזמנים לעיין בהמשך הדברים של שלום רוזנברג שם. הם לא פחות מרתקים  ואף יותר מדברי הצגת הבעיה שהובאו לעיל.

בשיחה להלן בהקשר לאחת מיצירותיו של לוינס ( "אחרת מהיות" )  אומר דניאל אפשטיין:
"מדובר על יצירה פילוסופית שמתמודדת עם.... השאלה , שהיא שאלת עתיקת יומין שאלה של השורש של הרוע ונפש האדם. זאת יצירה שמנסה לא לתפור את השאלה הזאת כי אין לה פתרון אבל לכל הפחות להציע לנו כיוון, לחיפוש של כיוון.
הרי זה תפקידה של הפילוסופיה; לא להציע פתרונות . פילוסופים מאד חלשים במציאת פתרונות. עדיף לא לבקש אצלם מציאת פתרונות. אבל אולי זה לא הדבר ההכי חשוב בחיים. למצוא פתרונות. בעיות טכניות דורשות, מחייבות מציאת פתרונות. פילוסופים חלשים במציאת פתרונות אבל הם יכולים להציע כיוון. גם זה צריך להיות ביקורתי עלפי הכיוונים שהם מציעים אבל זה לפחות מה שהם יודעים לעשות..."
שבת שלום ומועדים לשמחה
         ג'ף


יום חמישי, 10 באוקטובר 2019

על קו 58 - בעקבות אפלפלד, קפרא ורבי נחמן ( א , ב, ג, ד, ה )




על קו 58 - בעקבות אפלפלד, קפקא ורבי נחמן (ד')
"כל אדם נושא בחובו חדר. עובדה זו אפשר להוכיחה אפילו בעזרת חוש השמע. כשמישהו הולך מהר ואתה מקשיב, נניח בלילה, כשהכל שקט סביב, אתה שומע למשל חריקת ראי שלא הוצמד כראוי."
פ. קפקא, מחברות האוקטבו, תרגום שמעון זנדבנק, הוצאת עם עובד, עמ' 7





על קו 58 - בעקבות אפלפלד , קפקא ורבי נחמן (ג')


על קו 58 - בעקבות אפלפלד , קפקא ורבי נחמן ( ב')
"רבי נחמן פותח את ספרו [ליקוטי מוהר"ן] באמירה שעל ידי התורה יכול אדם לזכות לחן המביא לכך שתפילותיו נשמעות. מהו סודו של החן המקנה לאדם אפשרות להתפלל ולהיענות ? בהמשך דרשתו מפרש רבי נחמן מושג זה בהרחבה. לעת עתה, בהבנה ראשונית, נראה שהכוונה היא לכך שבעזרת דיבור מלא חן השומע מבין את הדברים בצורה בהירה, משתכנע מהם, לבו נמשך אחריהם והוא מוכן לקבלם; בעוד שדיבור חסר חן, גם אם יש צדק תאורטי בטענות הדובר, אינו מובן לשומע, אינו נוגע בלבו, ואינו מעורר בו עניין ונכונות להזדהות."
הרב שג"ר, שיעורים על ליקוטי מוהר"ן (חלק א) הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר בעמ' 16


על קו 58 - בעקבות אפלפלד , קפקא ורבי נחמן
"כשאתה ניצב לפתח עולמו הסבוך של ר' נחמן מברסלב, מנסה להצביע על תמונת יסוד במשנתו, עולה בליבך היער. לאורך משנתו, אף בפרקיה העיוניים ביותר, שב היער ומתגלה בפנים רבות. פעמים זה יער שקט, מוקף שדות, המשרה עליך הוד של שלווה רבה; אך פעמים זהו יער ביעותים, שקולות והדים זרים מתהלכים בו ומטילים אימה. ביערות אלה תשמע לעתים את שאגתו של האריה, את ציוציהם של ציפורים הקוראות זו לזו בהמית כיסופים. מלכים שבויים, מלכות אבודות, חיילים תועים וסתם אנשים שפשר חייהם אבד להם והם נדים באינסופיות זו של אור וצל."
אהרן אפלפלד, מתוך המבוא ל"לקט מעולמו של רבי נחמן מברסלב", הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית, עמ' 9