"המדינה שלנו אינה מובנת מאליה"
- נשיא המדינה רובי ריבלין, בראיון ל"בחצי היום" ערב שבת פ' ניצבים תשע"ה
סיכומים למיניהם, מחייבים רוגע מסוים, ריחוק מסוים, "מבט מלמעלה".
בעצם גם התנהלות יום יומית יוצאת נשכרת מאותן התכונות שזה עתה מנינו.
אז ב"מישור האישי" - זה מה שאני מאחל לעצמי לשנה החדשה - להתקרב לאותו הרוגע , ריחוק ו"מבט מלמעלה".
במישור הכלל - וואו.
אני מאחל לעצמנו שיפור משמעותי בכישורי ה"שמיעה"( מה שנהוג לכנות היום "קשב") של כל הנוטלים חלק בשיח הציבורי בפורומים ובאמצעי המדיה השונים.
בעצם, (שוב) שיפור כישורי הקשב לא יזיקו גם במישור האישי.
וכמה מילים, ברשותכם , על מצב העולם והעם היהודי.
נדמה לי שעל אף האיומים לקיומה הפיזי של מדינת ישראל - מצבו של העם היהודי היושב בציון הוא לא רע. לעומת זאת מצב העולם בכלל הוא "לא משהו", מצבם של רבים משכנינו - בכי רע.
שלוש פעמים ביום אנחנו מתפללים לקב"ה "לתקן עולם במלכות ש-די". המלכת הקב"ה בעולם הוא המוטיב המרכזי של ראש השנה. האדם בכלל והיהודי בפרט אמור להיות שותפו של הקב"ה במלאכה חשובה זו.
וראו דבריו של נזיר מג'לי ב https://www.facebook.com/Shaharit.Think
האם אנחנו עושים די בכיוון של תיקון עולם ? לעולם אין די בתחום הזה. עם זאת, כפי שהורנו רבי טרפון:
לא עלינו המלאכה לגמור ואין אנו רשאים להיבטל ממנה.
שנה טובה
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה