אלו דברים לשבת נחמו - פרשת ואתחנן תשע"ז

אחרי תשעה באב באה הקלה.
שלושת השבועות, תשעת הימים ותשעה באב, מלווים במועקה.
אירועי התקופה האחרונה הצדיקו את המועקה, העצימו אותה -
כמעט עד זרא.
אחרי תשעה באב באה הקלה.

"המזל הוא" אמר לי פעם יהודי חכם
עם נצנוץ בעיניים "המזל הוא שלא הכל תלוי בנו".
כוח השכחה וכוח ההדחקה שלנו
הוא עצום ורב.
כמה כמה מבקשים אנחנו את החיים הטובים

קצת שקט ושלווה,
"אמריקה וורסנו
אמריקה וורסנו
יושב בסן פרנסיסקו על המים
שוטף את העיניים בכחול ובירוק"

ומגיע לנו. כן כן מגיע לנו אחרי כל מה שעברנו.
אבל לצד הסיפור האישי של כל אחד מאתנו,
לצד הכמיהות של כל אחד ואחת מאתנו, המאוויים
והחלומות, בל כורחנו אנחנו נתונים גם בסיפורים
אחרים סיפורים שלא אנחנו כותבים

וחלק לא קטן מהסיפורים האלו - אינם קלים
חלק אפילו סיפורים קשים, סיפורים של כאב
פיזי ונפשי, סיפורים של בדידות אבדן ושכול
סיפורים של עוולות חברתיות, תאוות בצע מטורף
ועושק החלש

מחמת כל אותם סיפורים קשים , סיפורים שלא אנחנו כתבנו
אך אנחנו נתונים בהם בל כורחנו, אסור לנו לשכוח
את תשעה באב. אסור לנו להתבסם יותר מדי
מההקלה שבאה אחרי תשעה באב כי מסתבר
מסתבר לסיפורים הקשים יש מחברים רבים

חותמתם של אחדים ניכרת יותר בסיפור
אך איש אינו פטור לחלוטין מזכויות היוצרים של הסיפורים
הקשים. לא ראית את האיש השקוף שזה
אתה עברת לידו. לא ראית את האשה השקופה
שזה עתה עברת לידה

אתם אחראים. בחברה חופשית אחדים אשמים וכולם אחראים
אמר השל
 In a free society some are guilty, all are responsible
אחרי תשעה באב באה הקלה
אך לא הקלה טוטלית

וטוב שכך.
ללא המועקה המתמשכת, ללא נקיפות המצפון,
אין תיקון, אין תיקון חברתי. ואנחנו זקוקים
לתיקון. העולם זקוק לתיקון
כמו אויר לנשמה