אלו דברים לשבת פרשת כי תצא תשע"ז

חמישה פרגמנטים ( fragments )  - חמישה "רסיסים" -  ועוד משהו

1. השבוע שוחחתי בטלפון עם אשה שהקול שלה שידר רוגע. רוגע הוא כפי הנראה פונקציה של תחושת שלמות - השלמה   (וממילא ביטחון עצמי במובן החיובי של המילה ). השלמה עם מי שאתה - ועם העולם, תוך הבחנה  בין הדברים שאתה יכול לשנות לבין הדברים שאתה לא יכול לשנות.

2. הטונים בשיחות ברדיו מעצבנים אותי. על פי רוב הם אינם רגועים. הם תורמים להקצנה בחברה שלנו ובאים ממקום צעקני, שלא לומר רדוד מאד.

3. טעיתי לחשוב שמדובר בתופעה שקשורה לתקופה שלנו דווקא, לימים אלה. זה לא נכון. גסות הרוח, אלימות מילולית, צעקנות, רדידות המחשבה, היו מאז ומעולם.

4. ישראל אלירז כתב על "אלימות היש" ועל "מחיר חרון היום יום".

5. ישנה נחמה בנקודת המבט של המשורר, בנקודת המבט של האשה עם הקול הרוגע.

6. ראיתי הערב כתבה על ביקור שר החוץ הבריטי אצל נפגעי הבוקו הרם בניגריה. הזוועות ופשעי המלחמה שבאפריקה קיימים וידועים עשורים רבים אם לא למעלה מזה. בילדותי היה זה ביאפרה. העולם מלא זוועות. כדברי השל:

ישנו פסוק אחד המבטא את הלך רוחו של היהודי בכל הדורות: 'ארץ נתנה ביד רשע' (איוב ט 24).

           א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 291

בראש השנה הקרב ובא, נאמר אחר תקיעות השופר במוסף :

  היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, אם כעבדים.  אם כבנים, רחמנו כרחם אב על בנים.  ואם כעבדים, עינינו לך תלויות, עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו, איום, קדוש.

הקב"ה מעמיד את העולם במשפט, אך מסתבר שהקב"ה אינו יכול לתקן את העולם לבדו, ללא שלוחיו עלי האדמה,ללא בני האדם.

 קיימת שותפות בין אלוהים ואדם. אלוהים זקוק לעזרתנו...

           בתוך ההיסטוריה אין האלוהים יכול לעשות את מלאכתו לבדו. הוא נתן לנו את החופש וכל תקוותה של                      הגאולה בביאת המשיח נשענת על אלוהים ואדם. אנו חייבים לעזור לו. ובכל מעשה שאנו עושים, אנו                      מעכבים או מאיצים את בוא הגאולה.

תפקידנו בהיסטוריה הוא עצום. כוונתי, תפקידנו האנושי.

א. י. השל, השיחה (החמישית) עם קרל שטרן, תרגמה ורדה לבני ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 89

שבת שלום

    ג'ף