ראיתי שקו 58 מככב לאחרונה בתקשורת שלא בטובתו והצטערתי על כך. הצטערתי על הראליה של הקו מצד אחד - מדברים על הדוחק , האיחורים, העדר הנימוסים של הנוער שממתין בתור , הלכלוך, אזלת היד של ההנהלה של מטרופולין, היחס לפרפריה ועוד ועוד והצטערתי על כך שהמקבילה הדמיונית שיצרתי לקו אינה מוכרת דיה.
אמרתי בליבי ננסה לתקן מה שאפשר, קרי את החשיפה של 'קו 58' הדמיוני. הקו נולד בתקופה שהייתי עושה את דרכי על קו 58 ה"אמיתי" יום יום מירוחם לבאר שבע בדרך לעבודה שלי. הקו נולד מתוך איזה שעמום בנסיעה, איזה צורך להעסיק את עצמי, מתוך רצון לכתוב, ליצור, להעביר את הזמן, לתעד את חיי וחיי הסובבים אותי, מתוך אהבת המדבר, ומתוך התבוננות במלחמה בין הציביליזציה הטכנולוגית הדורסנית שלנו לבין הטבע האלוהית ( השל )
גורם מכריע בהיוולדו של "קו 58" היה הסמרטפון - אוקסימורון לעילא ולעילא וכן "ליבו" - הפייסבוק. את הנסיעות העברתי בכתיבת פוסטים ולפעמים גם בשידורים חיים של הנוף החולף על פנינו.
כמי שנולד בעידן שקדם למהפכת המדיה שאנו נתונים בה, אני יכול - במידת מה - להעריך את עוצמתה. נדמה לי שככלל, "המערכות" - מערכת השלטון במיוחד אך גם מערכת החינוך ומערכת המשפט אינן מעריכות לאשורו את השינוי שמתחולל במציאות חיינו. ניגע במקצת ההשלכות האפשריות של המהפכה הזו בטורים עתידיים.
כאן בירוחם, השינוי הגדול ביותר, שאנו חווים אותו לנגד עינינו - הוא השינוי הפיזי. מסבבינו מקימים עוד כארבע חמש שכונות. כיצד נולד השינוי הזה ומה יהיו השלכותיו - גם כן בטורים עתידיים אינשאללה.
הגיע הזמן, כפי הנראה לברך את עצמנו - בברכת הדרך, נכלול בברכה זו את העיתון החדש, וכל מי שנוטל חלק ביצירתו. אחרי שעברנו את פורים ו"האביב" עלינו - אין זמן יותר יותר טוב להתחלות חדשות
דרך צלחה לכולנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה