יש עורב אחד שכל בוקר יושב על ראש עמוד תאורה ומצהיר: "קאאו קאאו".
והשאלה היא: מה לנו ולעורב הזה ?
מה לנו ול"קאאו קאאו" הזה ?
עמוד התאורה נמצא על כביש באמצע המדבר, ליתר דיוק, כביש בתוך עיירה באמצע המדבר.
כולנו מכירים את העיירה, מי מקרוב ומי מרחוק.
ליד העיירה, ישנו ישוב בלתי מוכר. הישוב הוא בעצם מקבץ של משפחות משבט אל־עזזמה.
השבוע הופעתי יחד עם ס', אשה מהשבט ודברנו שנינו בפני סטודנטים סינים ששוהים בארץ בלימודים לתארים מתקדמים. ההופעה שלנו המשותפת, פעם בשנה, הפכה כבר למעין מסורת. וכבר לפחות חמש שנים אנחנו מופיעים בספינת המדבר, והדברים אינם חוזרים על עצמם. הדברים אינם חוזרים על עצמם כי זהו אינטראקציה בין אנשים. היטיבה, בלי משים, לבטא זאת המתרגמת של ס' שהזכירה בסיכום דבריה לדברים שאמרה ס' את המונח "הבדלים תרבותיים" באנגלית cultural differences. אני כתבתי פעם שיר בשם "cultural differences". השיר הזה כמו שירים אחרים בא ממקום של התנגשות בתוך אדם שחי בין שיחים שונים. זוהי תובנה של שיימוס היני. שיימוס היני המשורר האירי שזכה בפרס נובל שגדל וחי באירלנד שסועת הסכסוך שבין הקתולים לפרוטסטנטים, שסועת הסכסוך. כמונו וכמו מקומות אחרים בעולם. "מקומות פצועים" כך הוא קרא לזה "על פני כדור הארץ". היני אמר שנפשו של האדם הוא מגרש עליו מתחרים שיחים שונים
variously contending discourses. להודות על האמת לא אצל כולם, המתח הזה הוא באותה רמה. יש אנשים עמוק בתוך מגזרים שונים, שבטים שונים, שרוב חייהם עוברים עליהם בתוך המגזר ובתוך השבט כששיח שונה לא ממש חודר לתוך נפשם. יש אנשים אחרים שה DNA שלהם שונה. הם חשופים וקליטים יותר לשיחים שונים. הקליטה הזאת והחשיפה הזאת, הרגישות הזאת הן מקור המתח. כפי שפרדוקסים הם מקור של מתח. מתח שלא ניתן ליישב אותו אבל כנראה שזה בסדר. המתח הזה הוא מפרה, גם אם כואב מאד לפעמים.
יושב לו העורב בראש התורן ועושה "קאאו קאאו".
"קאוו קאאו"
מה לנו ולעורב הזה ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה