אלו דברים לשבת פרשת כי תצא תשע"ט

מתוך דברים של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ על פרשת השבוע בספר "חיי עולם":

"לפעמים כשאדם מסתכל בעולם , תגובתו הפשוטה היא, 'למה הכל הולך בדרך עקלתון ? למה הבריאה לא יותר פשוטה'? ובמילים אחרות: אם הייתי רוצה מכונה המיועדת למלא פונקציה מסוימת - אפשר היה לעשות אותה יותר יעילה; ואילו העולם - הכל הולך בו עקום, לא ברור מה מטרותיו ואילו פונקציות הוא ממלא.

  צירוף הפרשיות בתורה מלמד אותנו, שהניסיון לתת לדברים הסבר כאילו כל הרעיון מונח בכיסי, הוא פשוט בלתי אפשרי; כאשר אדם בונה מבנה, הוא עושה זאת באופן שלפי הבנתו יהיה יעיל להשגת מטרות מסוימות. ואילו כשהקב"ה עושה דבר מסוים, הוא לא מתחשב בדעתנו לגבי פרט זה או אחר; הוא בונה תבנית אחרת, הבנויה לפי התכניות שלו. וכשאני כבן אדם עוסק בתבנית כזו - לעולם לא אוכל להבין אותה לאשורה, לא משנה אילו ניסיונות מכל המינים אעשה, וכמה אנסה ללמוד איך היא פועלת. אני יכול לחיות בתוך העולם - אך יש גבול לאפשרותי לשנות אותו. וגם התורה היא מעשה א־לוהים, ואני בסך הכל עומד מולו, ומסתכל. הרי גם את התבונה, בסופו של דבר , איני מקבל אלא מהקב"ה.

  שאלו פעם את הרבי מקוצק איך הוא מבין את הקב"ה במעשיו האכזריים, והוא ענה במשפט אחד: 'א־לוהים כזה, שכל טיפה סרוחה יכולה להבין אותו אני לא אעבוד אותו' ! וזו התמצית. אם אני מבין את הקב"ה היטב ויכול כבר לעשות לו שכלולים, אז כבר לא שווה לעבוד אותו - זה חלק מעניינו של 'מעשה א־לוהינו'."*

יהודה עמיחי כותב:

"עקבות רגלי ציפורים בחול אשר על שפת הים,

 כמו כתב־יד שמישהו רשם, לזכור

 דברים, שמות, מספרים וּמקומות.

 עקבות ציפורים בחול בלילה

 נשארות גם ביום, אבל לא ראיתי

 את הציפור שהטביעה אותן. כך האלוהים."^

ממשיך הרב עדין שם :

"הניסיון שלנו להבין הכל וליצור תמונה אחידה ושלמה, הוא ניסיון לקחת את הקב"ה, או לפחות לקחת את התורה, ולעשות אותה בתבנית של גן ילדים, וזה בדיוק מה שהתורה לא נותנת לנו לעשות. העובדה שיש פרשות  הבנויות מכל המרכיבים, בסך הכל אומרת  דבר אחד: לכל אחד מצירופים אלו אמנם יש מובן בפשט, בדרש, ברמז ובסוד, וצריך ללמוד מהם את כל הדברים הללו, אולם אחרי הכל ולפני הכל - מה שאנחנו יכולים להבין הוא, שהתורה היא גשר שקצהו האחד נמצא פה וקצהו השני בשמים, ועליו הקב"ה רוצה שנלך; אותו קצה שבצד שלנו ניתן להליכה, וצריך גם לזכור שקצהו האחר אכן מגיע לשמי מרומים."*

מתוך השיר "תיירים" ליהודה עמיחי:

"פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים
הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך
ושמשתי להם נקודת ציון. 'אתם רואים את האיש הזה עם
הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית.
קצת ימינה מראשו'. אבל הוא זז, הוא זז! אמרתי בלבי: 
הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: אתם רואים שם את הקשת
מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה
ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פֵּרות וירקות לביתו."^*

שבת שלום
     ג'ף

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ'428 ובהמשך גם  בעמ' 429

^ יהודה עמיחי, קטע מס' 6 בשיר "אלים מתחלפים , התפילות נשארות לעד" בקובץ "פתוח סגור פתוח", הוצאת שוקן, עמ' 8

^*מתוך: "תיירים" מאת יהודה עמיחי, בספרו "שלוה גדולה: שאלות ותשובות", הוצאת שוקן, 1980. © כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן.

אנקדוטה: את ספר השירה הזה של עמיחי אין לי בבית. כשחיפשתי ברשת את נוסח השיר מצאתי כמה דפים של מורים לספרות שמציעים תשובות לשאלות שנשאלו בבגרות לשיר הזה . ונזכרתי בדברים שסיפר נעם סמל או חיים באר בשיחה ביניהם על שירת עמיחי - לפיהם יום אחד עזר יהודה עמיחי לאחד מילדיו להשיב  על שאלה בספרות בקשר  לאחד משיריו. הפרשנות של עמיחי לשיר שלו על עצמו באמצעות ילדו לא זכה לציון גבוה במיוחד מידי המורה לספרות. הלקח אליבא דעמיחי - כתוב במבחן את מה ששמעת מפי המורה....