חשוב להיות אנטי־ממסדי.
חשוב מאד להיות אנטי ממסדי.
עם זאת, כמו כל דבר בחיים - צריכים לנקוט העמדה הזאת במידה, בשום שכל ובהתאם לנסיבות.
הסיפור מספר שרבי שמחה בונם מפישסחה היה אומר שאדם צריך שיהיו לו שני פתקים, פתק לכל אחד מהכיסים במכנסיים. בפתק אחד צריך להיות כתוב : "אדם עפר ואפר" ובשני:"בשבילי נברא העולם".
המסורת היהודית מקדמת דנא אינה נבהלת מסתירות. אדרבא, ההיפך הוא הנכון. הדברים ברורים וידועים...
השבוע ישבתי כמעין משקיף בארוע מסויים. הבטתי על הדברים בעין ביקורתית...למחרת התעוררתי, חשבתי על הדברים ואמרתי לעצמי - כל מי שנטל חלק בארוע בא עם כוונות טובות - למה לדון את הארוע לחומרא ?! הבט על הדברים ב"עין טובה".
ואז הבנתי, יש שלושה תחומים בחיים ( כמו כל דבר בצה"ל ) - תחום אחד שצריך תמיד לדון כל אחד לכף זכות - להביט על הכל בשתי עיניים טובות. יש תחום שני בחיים שההפך הוא הנכון - צריך להביט בו בשתי עיניים ביקורתיות. התחום הרחב ביותר הוא התחום השלישי - שם צריך עין אחת ביקורתית ועין אחת טובה.
אני קורא בימים אלו את ספרו של אפלפלד "בעת־ובעונה־אחת". כמרבית יצירותיו של אפלפלד מדובר ביצירה מופלאה. השבוע פרסמתי - בפייס וגם במיילים של ירוחם את הקטע הבא - שמדגים לטעמי את הפלא הגדול שבא לידי ביטוי בכתיבתו של אפלפלד.
לפני סיום אעיר, בהקשר לקריאה "לך לך" שאברהם אבינו שומע בפרשתנו - הוא היה אבי אבות האנטי ממסדיות, וגם כאן הדברים ידועים.
אין כנראה אנטי ממסדיות ללא עין ביקורתית...לצד זה אבל, התחושה שאפשר לשנות לחיוב את המציאות נעוצה בעין טובה, ועין טובה פירושה, בין היתר, מבט על העולם בעיני ילד, מבט של פליאה.
והנה הקטע מ"בעת־ובעונה־אחת" של אפלפלד:
"ובעוד הכל נראה כמערה חשכה שאין לה מוצא, שככה סופת השלג. הדבר אירע בלא התראה ובאופן פתאומי, כפקודה. האפלה נמוגה וצבא האור פלש והשתרע על פני משטחי הלובן. הכיבוש היה שלם, בלא להשאיר אף כתם של אפלה. המשרתות יצאו החוצה אחוזות שמחה. כך הן ודאי עומדות כשעובר המצעד השנתי בכפר. צוהלות בדמעות."
אהרן אפלפלד, "בעת־ובעונה־אחת", בית הוצאה כתר, ירושלים בע"מ, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ, עמ' 77
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה