לעילוי נשמת איתי בן חיה ואברהם סייף
בהמשך לכותרת המשנה "מהו חטא העגל", אומר הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל, בפרק על פרשת השבוע, בספרו "חיי עולם" את הדברים הבאים:
" על דרך עמקות העניין, אפשר לומר שבני ישראל עשו עגל מפני שהם רצו שיהיה משכן לכבוד הא־לוהי, עצם מוחשי כלשהו שעליו תחול הקדושה, משהו שאפשר להתייחס אליו. כמו שיש להבדיל, משכן, ארון הברית וכרובים - הם לקחו עגל, ורצו שהוא יהיה המשכן של הכבוד. מבחינה זו עצם עניינו של העגל, בתמצית ובסיוד - איננו דבר מופרך; הרי יש לנו כיוצא בו.
הצורך הזה של אנשים לממשות טבוע בנפש, מפני שקשה מאוד לכוון אל הקב"ה בבחינת המופשטות שלו. להיות 'בלתי לה' לבדו', בדרגה ובהפשטה הכי גדולה, זה דבר מאוד קשה, שאין בכוח כל אדם לעשותו, אולי אפילו אין בכוח אדם בכלל לעשותו בשלמות. מדוע ? מפני שבחיים שלנו יש הרבה שאלות, גדולות וקטנות. השאלות הגדולות יכולות להיות : למי אני עובד, ובמי אני מאמין, והקטנות יכולות להיות: איך אני חי, ואיך אני מת, ומה אני עושה בכל מיני החלטות, שיכולות להיות בשבילי או בשביל ציבור גדול החלטות גורליות. נכון שהכלל בכל הדברים הללו הוא : 'אחריה' א־לוהיכם תלכו', אבל בזמן הזה, כאשר אנחנו לא במדרגה של 'ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו' ( ישעיהו ל, כא), זה נעשה מקור לבעיות. אם הקב"ה היה אומר לכל אחד ואחד במפורט מה עליו לעשות, הכל היה פשוט, אבל הקול הזה לא נשמע, לא מאחורינו ולא מלפנינו. כל מה שאנחנו מקבלים הוא הנחיה מאוד כוללת, וגם אם יש בזה דרגה למעלה מדרגה, אנשים תמיד מחפשים במה להיאחז."*
ראו עוד המשך הדברים בספר.
שבת שלום
ג'ף
* הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 177 - 178
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה