אלו דברים לשבת פרשת תרומה תשפ"ו

קטע דברים מתוך דברי הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל על הפרשה:

"ההבדל בין [ה]מתנות [התרומה] הוא בשאלה כמה אדם מוכן לתת, וכנראה שהשלמות של המשכן דורשת את כל סוגי הדברים. היא דורשת את העִזים, והיא דורשת את הכסף הגדול; היא דורשת דברים שצריך לחפש אותם במטמונים ושצריך לחזר אחריהם בכל העולם, והיא דורשת עצי שיטים שכל אחד יכול לאסוף ליד הבית. אין לאנשים מידה אחת שאפשר למדוד באותו אופן. המבנה של המשכן מבוסס על כך שהכלל השלם של עם ישראל בונה אותו, וכל אחד יכול לתת את חלקו, מהחומרים הכי פשוטים עד ליקרים ביותר. אי אפשר לתבוע מאף אחד, מפני שאי אפשר לדעת מה החלק שיש לו בבניין, וזה מה שיוצר את ה'ושכנתי בתוכם' בצורתו הנכונה ביותר."*

שבת שלום

   ג'ף

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 169

אלו דברים לשבת פרשת תרומה תשפ"ו ט

"עת לעשות לה', הפרו תורתך."

מה פירוש הדברים ?

האם יש לאמירה זו משמעות עבור מי מאתנו היום ?

"משנכנס אדר מרבים בשמחה".

מה פירוש הדברים ?

מה  הם אומרים  עבורנו כיום ?

האם אפשר בכלל לדבר בימינו על כלל, כלל ישראל ? כלל אזרחי המדינה ?

אני משוכנע בחוסר התועלת - ואולי נכון יותר לומר חוסר התוחלת של 99% מן הדברים המתפרסמים במסגרת השיח הציבורי במדיה, באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות.

כיצד אם כן, יתקיים שיח ציבורי אמיתי - החלפת דעות, שכנוע, בירור עמדות ?

כל מי שעיניו בראשו ואוזניו כרויות למה שמתרחש יודע שהשאלה הזו מציבה בפנינו בעיה קשה, ופתרונה - לי לפחות - אינו ברור.

אם למי מן הקוראות והקוראים יש הצעה לפתרון - אשמח לשמוע.

שבת שלום

   ג'ף

אלו דברים לכ"ו שבט תשפ"ו

 ( המשך מאל"ד לכ"ד שבט )

"Habakkuk's vision remains unknown to us. Its content is not put into words. It clearly was a vision of redemption at the end of days. There is an answer to Habakkuk's question. It is an answer, not in terms of thought, but in terms of events. God's answer will happen, but it cannot be spelled out in words. The answer will surely come; 'if it seem slow, wait for it.' True, the interim is hard to bear; the righteous one is horrified by what he sees. To this the great answer is given: 'The righteous shall live by his faith.' It is an answer, again not in terms of thought, but in terms of existence. Prophetic faith is trust in Him, in Whose presence stillness is a form of understanding.

The Lord is in His holy temple;

Let all the earth keep silence before him !

Habakkuk 2:20

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p. 143

תרגום:

החזון של חבקוק נותר עלום עבורנו. תוכנו אינו ממולל. בבירור היה זה חזון גאולה של אחרית הימים. ישנו מענה לשאלה של חבקוק. מדובר במענה לא במונחים של מחשבה אלא במונחים של אירועים. מענה ה' יתרחש, אבל הוא אינו ניתן לביטוי במילים. המענה בוא יבוא; 'אפ יתמהמה חכה לו'. אמת, קשה לשאת את זמן הביניים; המדיק נחרד ממראה עיניו. לזה ניתנת התשובה הגדולה: 'צדיק באמונתו יחיה'. זהו מענה, שוב לא במונחים של מחשבה אלא במונחים של קיום. אמונה נבואית משמע אמונה בקב"ה, במי שבנוכחותו דממה היא סוג של הבנה.

וַה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ: 

 הַס מִפָּנָיו, כָּל הָאָרֶץ. 

חבקוק ב: כ

מראה המקום של הטקסט של השל  לעיל באנגלית

אלו דברים לכ"ד שבט תשפ"ו

 המשך לאל"ד מכ"ג שבט

"There is darkness in the world and anguish in the heart. Should one abandon God and burn incense to net and seine ? Should one abandon mercy ?

In his anguish Habakkuk decides to wait for another encounter with God.

השל מביא כאן בתרגומו את פסוק א לפרק ב  - ראו נא להלן בעברית

Two things he wishes to know: God's worגs and his own answer, for the first is meaningless without the second. This is the insight Habbakkuk receives: 

 כאן מביא השל דברים מתוך  פסוקים ב-ד לפרק ב( בתרגומו לאנגלית ), ראו להלן בעברית

תרגום:

חשיכה יש בעולם ויגון בלב. האם על האדם לזנוח את הקב"ה, האם עליו להקטיר קטורת למכמורתו ולרשתו ? האם על האדם לזנוח את הרחמים ?

ביגונו מחליט חבקוק להמתין למפגש נוסף עם הקב"ה.

עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה,

וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר; 

וַאֲצַפֶּה, לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי,

וּמָה אָשִׁיב, עַל תּוֹכַחְתִּי.

חבקוק ב: א

שני דברים מבקש חבקוק לדעת: את דבר ה' ואת תשובתו - מענהו שלו, כיוון שהראשון הוא חסר משמעות ללא השני. זוהי התובנה מקבל חבקוק:

כְּתֹב חָזוֹן,

וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת

לְמַעַן יָרוּץ, קוֹרֵא בוֹ.

כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד,

וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב;

אִם יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ

כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר.

הִנֵּה עֻפְּלָה, לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ; 

וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.

חבקוק ב: ב-ד

המשך בלנ"ד בימים הקרובים

על "איגוף מימין" - מדור חדש בבלוג "אלו דברים"

  על "איגוף מימין"  - מדור חדש בבלוג "אלו דברים"

א. לפני כמה חודשים עלה בי הרעיון לרכז  "תחת קורת גג אחד" פוסטים שמכילים יסודות חיוניים מה "גרעין הנדרש" ל"מדינה 'יהודית ודמוקרטית'"  - עם דגש על דמוקרטית .

ב. גנזתי הרעיון.

ג. הבוקר החלטתי להוציאו מהבוידם.

ד. "קורת הגג" כיניתי בשם "איגוף מימין". השם הזה דורש הסבר ועת ההסבר יגיע בךנ"ד מתי שהוא. לעת עתה אומר שמקורו בימיי בגולני ובשמ"פ ( שירות מילואים פעיל" ביחידת חי"ר, לפני שנים רבות, לפני אירועי  השבעה באוקטובר.

ה. "יסודות חיוניים מה'גרעין הנדרש' ל'מדינה יהודית ודמוקרטית' : כל אחד מן המילים ב"תיבה" הנ"ל ממשפט הפתיחה של הפוסט הזה דורש הסבר. זמנם של הסברים אלו גם כן בלנ"ד יגיעו. יתכן וחלק מההסברים יהיו " תוך כדי הליכה". נראה.

ו. על אף שהתחלתי לרכז פוסטים כאמור לפני כמה חודשים  - הם לא פורסמו. היום אני מתחיל בפרסום. הפרסום יהיה ככלל בבלוג "אלו דברים",  ברשימות תפוצה ( למעוניינים ) במייל ובווטאספ, ולעתים בדף הפייסבוק של הח"מ.

ז. הפוסט  הראשון במדור "איגוף מימין" הוא הפוסט על לאונרד כהן שאפשר לראות בהמשך לפוסט הזה.

ח. "בהצלחה שתהיה לנו".

ג'ף

אלו דברים לכ"ג שבט תשפ"ו

 "אני זוכר את עצמי שוכב בשוחה ובוהה בחלוקי נחל, כותב צ'ארלס סימיק באחד מרשימותיו, "כשמפציצים גרמניים טסים מעל ראשנו. היה זה לפני זמן רב. אני לא זוכר את פניה של אימי ולא את פניהם של אלו שהיו איתנו שם, אבל את חלוקי הנחל הפשוטים בתכלית עודני רואה.

'אין זה 'איך' ישנם דברים בעולם שהוא מיסטי, אלא עצם קיומו של העולם', אומר ויטגנשטיין. זה בדיוק מה שהרגשתי. הזמן עצר מלכת. התבוננתי בעצמי מתבונן בחלוקי הנחל  ורועד מפחד. ואז הזמן המשיך הלאה והחווייה הסתיימה".

"I remember lying in a ditch and staring at some pebbles while German bombers were flying over our heads. That was long ago. I don’t remember the face of my mother nor the faces of the people who were there with us, but I still see those perfectly ordinary pebbles.

‘It is not ‘how’ things are in the world that is mystical, but that it exists’, says Wittgenstein. I felt precisely that. Time had stopped. I was watching myself watching the pebbles and trembling with fear. Then time moved on and the experience was over.”

Charles Simic, “Reading Philosophy at Night”, in “The Life of Images”,  Harper Collins Publishers, p.8. התרגום לעיל שלי - ג’ף

אלו דברים לשבת פרשת משפטים תשפ"ו

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל על פרשת השבוע: 

"...כאשר בוחנים את פרשת משפטים, רואים שרובה עוסקת בדברים ....[ש] הם אינם דינים שעולים מתוך מציאות החיים במדבר. כשבני ישראל נדדו במדבר, וחיו וניזונו מן המן, רבים מדיני פרשת משפטים לא היו רלוונטיים. המציאות הכלכלית שמצויה בבסיס הדינים בפרשה מקבלת משמעות רק לאחר מכן, כאשר בני ישראל נכנסו לתוך הארץ. ההקשר אם כן, הוא באופן בולט הקשר של עם שיושב על האדמה שלו, ויש לו חיים רגילים; יש לו עבדים ושפחות, וכך גם שדה וכרם. במובן זה, מתחדדת העובדה שפרשת משפטים מצויה בלי שייכות באמצע רצף הדברים. מדוע אם כן, באים דינים אלה במקום מרכזי כזה - מיד לאחר מעמד הר סיני ?

התשובה לדבר נתונה כבר בתוך השאלה, ובעצם - זהו מסר פשוט: אחרי המעמד הנכבד של הר סיני, לפני שמובאים דיני הקורבנות, ולפני שמובאים דיני המקדש, ואפילו לפני שידברו על 'שמע ישראל' - הדבר החשוב ביותר הוא העניינים הכי פרטיים וארציים: מה לעשות עם העבד או החמור."

שואל הרב עדין שוב בהמשך : "למה...יש חשיבות כל כך גדולה לפרשה זאת ?" ותשובתו :

צד מסוים של הדבר הוא, שהחיים שלנו, לטוב ולרע אינם מתרחשים בבית המקדש, ואינם סובבים סביב הקטורת או הקורבנות; אנחנו חיים בבית ובשוק, בשדה ובכרם, יחד עם כל הפרטים בקטנים והבעיות הקטנות ששייכים לכך - ולכן אלו הדברים בהם עוסקת הפרשה....הפרשה לא מתארת מציאות פסטורלית ושלווה, אלא מציאות חיים עם כל מיני צרות ובעיות: גניבות, חבלות, חיכוכים ועימותים שונים. אלה הם החיים שלנו כבני אדם; מטבעם הם באים כרוכים בכל־מיני  טרדות ובעיות, ומשום כך - גופי התורה מתייחסים דווקא לצדדים אלו של החיים."

"בפרשת משפטים, אחרי המעמד הנכבד של הר סיני, אחרי שמסתכלים למעלה ורואים את הקולות, את הלפידים ואת העשן - מופיעה ההתגלות האמיתית, הנוגעת באמת המרומם מכל. בתוך פרשת משפטים, המעמד הנכבד נמצא בתוך כל הפרטים שמסתעפים ממנה עד לדורות האחרונים, ואפילו עד ליום הזה."*

וכמובן שהדברים צריכים עוד עיון, בשאר הדברים  בספר "חיי עולם", לרבות שאר הדברים על הפרשה שם וכן בדברים שמחוץ לספר, הנוגעים למציאות חיינו - במדינת ישראל במאה העשרים ואחת.

שבת שלום

    ג'ף     

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 158 - 160, 163

האיור : רחובה של עיר במדינת ישראל, יציר chatGPT, הטעויות באיות השלטים  - הם חלק מן הסיפור ולכן השארתי אותן

אלו דברים לכ"ב שבט תשפ"ו

המשך אלו דברים מאתמול :

"Justice is meaningless to the great powers of the world. Merciless are they, and absolutely worthless is man in their eyes. God, Who so loves man that He does not tire of uttering through the prophets His outrage at the wrongs done to man, is now accused by Habakkuk of being responsible for the vitiation of man.

    For Thou makest men like the fish of the sea,

    Like crawlimg things that have no ruler

                                                Habbakkuk I: 14

The ruthless king

    ...brings all of them up with a hook;...

    He gathers them in his siene;

    So he rejoices and exults.

                                                Habbakkuk I: 15

Net and seine are his gods; to them he sacrifices and brings incense, 'for by them he lives in luxury, and his food is rich.'

לפסוקים מפרק ב פסוק ה ופרק א פסוק יז  שמביא השל כאן ראו ההמשך  - בעברית

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p. 142

תרגום :

צדק הוא חסר משמעות  למעצמות העולם. חסרי רחמים המה, והאדם בעיניהם חסר ערך לחלוטין. הקב"ה שאוהב את האדם עד כדי כך שהוא אינו נלאה להביע באמצעות הנביאים את זעמו על העוולות שנעשות לו, מואשם כעת על ידי חבקוק על כך שהוא אחראי לפגימת  האדם.

 וַתַּעֲשֶׂה אָדָם, כִּדְגֵי הַיָּם

כְּרֶמֶשׂ, לֹא-מֹשֵׁל בּוֹ

חבקוק א: יד

המלך האכזר -

... בְּחַכָּה הֵעֲלָה...

וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ; 

עַל-כֵּן, יִשְׂמַח וְיָגִיל.

חבקוק א:טו

חכה ומכמורת הם אלוהיו, להם הוא מקריב קורבנות ולהם מביא הוא קטורת,  'כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ, וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה.' 

וְאַף כִּי-הַיַּיִן בֹּגֵד, גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה:  אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ,

וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע,

וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם, 

וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל-הָעַמִּים...

הַעַל כֵּן, יָרִיק חֶרְמוֹ;

וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם, לֹא יַחְמוֹל.

חבקוק ב:ה, א: יז 

מראה המקום לעיל באנגלית

האיור: דגים בחכה ורשת יציר chatGPT

אלו דברים לכ"א שבט תשפ"ו

 ( המשך מאלו דברים לי"ח שבט )

"Comforting as the thought is that crime does not go unpunished, it is a thought that gives rise to grave and bitter questions. Is this the way to let justice prevail ? Should ' guilty men, whose own might is their god ' be the instrument to carry out the will of God ? Is this the way of justice: that innocent men should perish so that the wicked may be punished ?"

[כאן השל מביא את פסוק יג לפרק א בתרגום שלו לאנגלית. השמטתי את התרגום הזה  - בהנחה שכקוראי עברית - אותנו מעניין המקור שמופיע להלן בעימוד של השל]

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p. 141

תרגום:

מנחמת ככל שתהיה, המחשבה שפשע אינו פטור מעונש, זוהי מחשבה שמעוררת שאלות קשות ומרות. האם זו הדרך שידו של הצדק תגבר ? האם "אשמים שזו כוחם לאלוהים" - נכון שיהיו כלי לביצוע רצונו של הקב"ה ? האם זו דרכו של צדק: שאנשים חפים מפשע יאבדו על מנת שהרשעים ייענשו ?

"טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע,

וְהַבִּיט אֶל-עָמָל לֹא תוּכָל: 

לָמָּה תַבִּיט, בּוֹגְדִים

תַּחֲרִישׁ, בְּבַלַּע רָשָׁע 

צַדִּיק מִמֶּנּוּ. "

חבקוק א, יג

אלו דברים לי"ח שבט תשפ"ו

המשך מאתמול של דבריו של השל ב"נביאים" על חבקוק:

The Voice  does not explain why God should rouse the terrible Chaldeans to march through the breadth of the earth. On the contrary, the message represents another assault upon Habakkuk's  understanding, adding mystery to amazement. While God's design is veiled in an enigma, it is the prophet who volunteers an explanation. The nations are guilty; punishment must follow the guilt. The Chaldeans are the instrument of God's justice.

O Lord, Thou hast ordained them as judgment;

And Thou. O Rock, hast established them for chastisement.

Habakkuk 1:12

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p. 141

תרגום:

קול ה' אינו מסביר מדוע הקב"ה מעורר את הכשדיים האיומים לצעוד לאורכה ולרחבה של הארץ.  ההיפך הוא הנכון, המסר של הקב"ה מהווה התקפה נוספת על הבנתו של חבקוק, שמוסיפה מסתורין להשתוממות. כאשר תוכניתו של הקב"ה מוסתרת באופן אניגמטית, הנביא הוא זה אשר מציע הסבר. העמים אשמים; עונש חייב לבוא בעקבות האשמה. הכשדיים הם האמצעי לעשיית הצדק האלוקי.

ה' לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ;

וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ.

חבקוק א , יב 

מראה מקום באנגלית לעיל

האיור: 

Battlefield 1652 Karel Dujardin

Courtesy National Gallery of Art, Washington

הציור הוא ברשות הרבים ( public domain )

אלו דברים לי"ז שבט תשפ"ו

 אחר הטקסט מאתמול ( בכתב נטוי ) מופיע  המשך הדברים :

"A startled, tormented man is Habakkuk. He is distressed at the fact that violence prevails, and agonized at the thought that God tolerates evil. He prays, 'How long?' He cries 'Why?'

His prayer and his cry do not remain unanswered. However, the response given to him is not the comfort of an explanation. The Voice that comes to him says,

[ כאן השל מביא את פסוקים ה- יא לפרק א בתרגום שלו לאנגלית. השמטתי את התרגום הזה  - בהנחה כקוראי עברית - אותנו מעניין המקור שמופיע להלן ]

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p. 140

תרגום:

אדם מבוהל ומיוסר הוא חבקוק. הוא כואב את  העובדה שידה של אלימות על העליונה ומתייסר נוכח המחשבה שהקב"ה מגלה סבלנות כלפי ​רֶשַע. הוא מתפלל: "עד מתי ?". הוא זועק "לָמָּה ?"

התפילה והזעקה של חבקוק אינן נותרות ללא מענה. עם זאת, במענה שניתן לו אין נחמה של הסבר. קול ה' הדובר אליו אומר, ( על פי עימוד ועריכה  של השל )

 "רְאוּ...וְהַבִּיטוּ,

 וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ:

  כִּי-פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם,

 לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר. 

 כִּי-הִנְנִי מֵקִים אֶת-הַכַּשְׂדִּים,

 הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר; 

הַהוֹלֵךְ, לְמֶרְחֲבֵי-אֶרֶץ, 

לָרֶשֶׁת, מִשְׁכָּנוֹת לֹּא-לוֹ.  

אָיֹם וְנוֹרָא, הוּא;

מִמֶּנּוּ, מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא.  

וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו, 

וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב,

וּפָשׁוּ, פָּרָשָׁיו; 

וּפָרָשָׁיו, מֵרָחוֹק יָבֹאוּ

יָעֻפוּ, כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל. 

כֻּלֹּה לְחָמָס יָבוֹא,

מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה;

וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל, שֶׁבִי.  

וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס,

וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לוֹ;

הוּא לְכָל-מִבְצָר יִשְׂחָק,

וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ.  

אָז חָלַף רוּחַ וַיַּעֲבֹר,

וְאָשֵׁם:  זוּ כֹחוֹ, לֵאלֹהוֹ!"

(חבקוק א, ה- יא )

אלו דברים לשבת פרשת יתרו תשפ"ו

ישנן סכנות רבות וגדולות בשימוש בציטוטים. להלן חלק מהן בקצרה ממש ובאופן חלקי ביותר.

ראשית, סכנת הוצאת דברים מהקשרם.

שנית, "עיקר החכמה" לא נמצא במישור המילולי אלא במישור הלא מילולי - אי אפשר לצטט שתיקה.

ושלישית, עיקר החכמה  - אחרי השתיקה - נמצא בשאלות. אם הציטוטים הן שאלות ולא תשובות - ניחא.

אחרי ש"הבהרנו" את האמור לעיל ( במקצת בדיחות הדעת ) נעבור לעניינו. 

הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל אומר דברים מעניינים על הדמוקרטיה, בדבריו ב"חיי עולם" על פרשת השבוע:

"כל הרעיון של השוויון עומד נגד השכל הישר. גם כשמעיינים ברעיון הדמוקרטי, שבנוי על רעיון השווין, רואים שבעצם הוא מנוגד להיגיון.

הדברים הללו חשובים מפני שהעולם כיום הוא עולם בו כותבים 'דמוקרטיה' בד' רבתי, ועושים חינוך לדמוקרטיה. אולם, ככל  שחושבים יותר על דמוקרטיה, רואים שכשיטה - היא דבר מופרך. אם מישהו מאמין בדמוקרטיה, זה יותר מפני נטיית הלב, ולא מצד סברת השכל. הרי הסברה וההיגיון  הם נגד הרעיון של דמוקרטיה; כאשר יש לאדם כאב בטן, הוא לא הולך לשלושה אנשים ושואל את דעתם או הולך לכנסת ועושה הצבעה בשביל לדעת  מה לעשות. יכולים לשבת בכנסת מאה ועשרים אנשים, ואפילו כשכולם אנשים חכמים ונבונים, אם יש כנגדם רופא אחד - סומכים עליו ולא עליהם. ההיגיון הפשוט אומר שצריך לשאול את דעתו של המבין בדבר.

הדבר הזה נכון בנוגע לשאלה הרפואית של כאב בטן, וגם ביחס לשאלות גדולות הרבה יותר. הרעיון, שכל אדם פשוט יכול להכריע בשאלות סבוכות של יחסים מדיניים או שיטות כלכליות, הוא רעיון שבבסיסו הוא לא הגיוני. הרעיון שאנשים הם שווים זה לזה, הוא  הפוך ממה שנראה לעין. אנשים אינם דומים זה לזה, לא בקומתם ולא במראיהם, וגם לא בחכמתם.

מאיפה בכל זאת באה הנקודה של השוויון ?אצל משה רבינו העניין של השוויון מגיע מתוך נקודה של אמונה בנשמה, שלא קשורה לשכל ולסברה. נשמה היא דבר מופשט ורוחני, ובעיקר קדוש, ולא יכול להיות ביחס אליה שום קנה מישה שיקבע מי למעלה ומי למטה. ומאחר שאין לזה קנה מידה, אפשר לומר ש'כל העדה כולם קדושים'."

ובאשר לקושיות אומר שם הרב עדין:

"...כשאדם נעשה שר־אלף - זה לא אומר שהוא חכם פי מאה מאשר שר עשרות, וייתכן שהוא בכלל לא חכם יותר. בעולם המעשה אנחנו חייבים לבנות דרגות, מפני שאחרת יהיה תוהו ובוהו - 'נבל תבול גם אתה גם העם'.

העולה מן הדברים הוא שבעצם בתוך סדר העולם שהתורה בונה, אין שום אדם שאי אפשר להקשות עליו קושיות, אין מציאות של אנשים מחוסנים."*

והדברים צריכים כמובן עוד עיון, בספרו של הרב עדין ובכלל.

שבת שלום

   ג'ף

המובאות מדברי הרב עדין הם  מ -

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 153 - 154

אלו דברים לט"ז שבט תשפ"ו ( בהמשך לאל"ד משלשום )

 

"A startled, tormented man is Habakkuk. He is distressed at the fact that violence prevails, and agonized at the thought that God tolerates evil. He prays, 'How long?' He cries 'Why?'

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p. 140

תרגום:

אדם מבוהל ומיוסר הוא חבקוק. הוא כואב את  העובדה שידה של אלימות על העליונה ומתייסר נוכח המחשבה שהקב"ה מגלה סבלנות כלפי ​רֶשַע. הוא מתפלל: "עד מתי ?". הוא זועק "לָמָּה ?"

המשך בלנ"ד מחר 

האיור: חבקוק, פסל של דונטלו, מהערך בויקיפדיה על חבקוק

אלו דברים לי"ד שבט תשפ"ו

 את הפרק על הנביא חבקוק, בספרו "הנביאים"* פותח אברהם היהושע השל במילים הבאות; אקדים המקור לתרגום שלי לעברית:

The world of Habakkuk is known to us through the little book that bears his name. What is the world like ? It is a place in which 'justice never goes forth' (1:4 ) except in perverted form.

עולמו של חבקוק יודע לנו דרך הספר הקטן שנושא את שמו. מה טיבו של עולם זה ? זהו מקום שבו לֹא-יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט (1:4 ) אלא בצורה "מעוקלת".

בהמשך לדברים קצרים אלה מביא השל את פסוקים ב- ד לפרק א לספר בתרגומו לאנגלית. להלן הפסוקים כלשונם במקור, ב"עימוד" ובפיסוק של השל :

עַד-אָנָה ה' שִׁוַּעְתִּי, 

וְלֹא תִשְׁמָע ?

 אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס !

 וְלֹא תוֹשִׁיעַ ?  

לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן 

וְעָמָל תַּבִּיט ?

 וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי;

 וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא,  

עַל-כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה

וְלֹא-יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט.

כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת-הַצַּדִּיק,

עַל-כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל.

חבקוק א: ב-ד 

המשך בלנ"ד יבוא 

המובאות הן מ - 

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p 140

* הספר, כפי שנמסר לי,  עומד לצאת לאור בעברית בתרגומו של דרור בונדי