אלו דברים לי"ז שבט תשפ"ו

 אחר הטקסט מאתמול ( בכתב נטוי ) מופיע  המשך הדברים :

"A startled, tormented man is Habakkuk. He is distressed at the fact that violence prevails, and agonized at the thought that God tolerates evil. He prays, 'How long?' He cries 'Why?'

His prayer and his cry do not remain unanswered. However, the response given to him is not the comfort of an explanation. The Voice that comes to him says,

[ כאן השל מביא את פסוקים ה- יא לפרק א בתרגום שלו לאנגלית. השמטתי את התרגום הזה  - בהנחה כקוראי עברית - אותנו מעניין המקור שמופיע להלן ]

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p. 140

תרגום:

אדם מבוהל ומיוסר הוא חבקוק. הוא כואב את  העובדה שידה של אלימות על העליונה ומתייסר נוכח המחשבה שהקב"ה מגלה סבלנות כלפי ​רֶשַע. הוא מתפלל: "עד מתי ?". הוא זועק "לָמָּה ?"

התפילה והזעקה של חבקוק אינן נותרות ללא מענה. עם זאת, במענה שניתן לו אין נחמה של הסבר. קול ה' הדובר אליו אומר, ( על פי עימוד ועריכה  של השל )

 "רְאוּ...וְהַבִּיטוּ,

 וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ:

  כִּי-פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם,

 לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר. 

 כִּי-הִנְנִי מֵקִים אֶת-הַכַּשְׂדִּים,

 הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר; 

הַהוֹלֵךְ, לְמֶרְחֲבֵי-אֶרֶץ, 

לָרֶשֶׁת, מִשְׁכָּנוֹת לֹּא-לוֹ.  

אָיֹם וְנוֹרָא, הוּא;

מִמֶּנּוּ, מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא.  

וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו, 

וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב,

וּפָשׁוּ, פָּרָשָׁיו; 

וּפָרָשָׁיו, מֵרָחוֹק יָבֹאוּ

יָעֻפוּ, כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל. 

כֻּלֹּה לְחָמָס יָבוֹא,

מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה;

וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל, שֶׁבִי.  

וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס,

וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לוֹ;

הוּא לְכָל-מִבְצָר יִשְׂחָק,

וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ.  

אָז חָלַף רוּחַ וַיַּעֲבֹר,

וְאָשֵׁם:  זוּ כֹחוֹ, לֵאלֹהוֹ!"

(חבקוק א, ה- יא )