קר בצפון

אלו דברים לשבת פרשת ויגש תשע"ג (חלק א)

בצעירותי, כנער "עולה חדש" מארצות הברית , היתה בי התנגדות פנימית לחלוקה שמצאתי כאן - בארץ -  בין "דתיים" ל"חילוניים". עם השנים - שנים שבהם חייתי בתוך "המחנה הדתי" - למדתי בבר אילן, התחתנתי וגידלתי ילדים ב"עולם הדתי" - כנראה שהתרגלתי ל"חלוקה" הזו, או נמוגה קצת ההתנגדות אליה. לאחרונה, חלקית בעקבות העיון בהשל וב"תורת פשיסחה -  קוצק", וחלקית בעקבות "אני לא ממש בטוח מה", אני נוטה לתובנה שהחלוקה הזו בין "דתיים " ל"חילוניים", לא רק שהיא שקרית - אלא ש"הדוסים האמיתיים" - הם "חילוניים".
סנונית לדעה הזו ניתן אולי למצוא בסיפור החסידי הבא שמצאתי ב"אור הגנוז" לבובר

אמר רבי משה לייב מסאסוב:

אין מידה ואין כוח באדם שנבראו לבטלה. וגם כל המידות המגונות מתעלות לעבודת השם. כך, למשל, הגיאות: כשהיא מתעלה היא נהפכת לגאון הלב בדרכי השם. אבל מפני מה נבראה האפיקורסות ? גם היא יש לה התעלות בפעולת העזרה. כי אם בא אליך אדם ודורש ממך עזרה, אל תסתפק בדבר-שפתיים ואל תאמר לו: השלך על השם יהבך, אלא עליך לפעול, כאילו אין אלוהים, ובכל העולם אין מי שיוכל לעזור לאדם זה, אלא אתה בלבד.

מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 300

הטריגר המיידי לאלו דברים שלפניכם, הוא משפט שראיתי בטור השבועי של דנה ספקטור משבת שעברה במוסף שבע ימים של ידיעות אחרונות. (המוסף שכתבת השער שלו מוקדשת לראיון אחרון עם ענת גוב ז"ל). "בעולם שבו אין פרות קדושות הכל בהמי", כותבת ספקטור. זה הזכיר לי דברים שכתב הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ  בספרו חיי עולם" בפרק שכותרתו  "אין מחילה בעולם האלילים".
בספר אחר של הרב עדין , ספר שלמיטב ידיעתי לא פורסם בעברית, ספר שנקרא "simple words" "מילים פשוטות" (וד"ש מכאן למי שהפנה אותי לספר הזה לפני כמה שנים), עוסק הרב עדין בעיון במילים. העיון במילים בא מתוך כמה הנחות. הנחה אחת היא שמרביתנו איננו שמים לב למשמעות של המילים שאנו משתמשים בהם; הנחה אחרת היא שלמילים ישנו כוח עצום ורב, עד כדי כך שניתן לדבר על "מילים שחיות".
מזוית  אחרת אמר פעם השופט האמריקאי הולמס :

A word is not a crystal, transparent and unchanged; it is the skin of a living thought and may vary greatly in color and content according to the circumstances and time in which it is used.  

"אין המילה גביש, שקופה ובלתי משתנה, זוהי עור של מחשבה חיה ועשויה להשתנות המידה רבה, בצבעה ובתוכנה בהתאם לנסיבות להקשר ולזמן שעושים בה שימוש.".

אומר הרב עדין: -

אזהרת מסע (לבחירות ולא רק)

בעקבות דברי ליברמן על מוצאן המשותף של שלי יחימוביץ, זהבה גלאון וציפי ליבני, ועל רקע קביעתו  של כבוד השופט  רובנישטיין בדבר פסילת מודעות בחירות גזעניות של מפלגת עוצמה, נדמה שיש לחזור על האזהרה הבאה, שמופיעה בפסיקה הישראלית ושמקורה בדברים של שופט אמריקאי דגול בעל השם הנפלא "יד מלומדה" (זה התרגום - ו"שמו בישראל" הוא LEARNED HAND) :


"אין בכוחם של ערכי היסוד לעצור את הידרדרות החברה. לא לשם כך הם נוצרו. רק הכוחות הפנימיים של החברה יכולים למנוע את הידרדרותה. רק עמידה מתמשכת ובלתי מתפשרת על ערכי המוסר הנצחיים של האנושות יכולה למנוע את הידרדרות החברה.
חירות, שיוויון, צדק אינם רק ערכי יסוד; הם גם מושגי יסוד הקודמים לשיטה משפטית וקיימים מעל ומעבר לה. כל עוד קיימים ערכים מוסריים אלה בלבבות בני אדם, הם ימנעו את הידרדרות החברה והשיטה המשפטית, אך אם אלה אינם קיימים, כדברי LEARNED HAND, אין בכוחם של חוקה, חוקים ובתי משפט להצילם "
 

הדברים הם מתוך מאמר של פרופ' ג' פרוקצ'יה, "הערות בדבר שינוי תוכנם של ערכי היסוד במשפט", עיוני משפט, כרך טו (תש"ן), עמ' 377, בעמ' 383-382, וצוטטו בפסקי דין שונים של בתי המשפט בישראל.



"

אלו דברים לשבת פרשת מקץ תשע"ג

השבוע גיליתי את הרב דניאל אפשטיין.

כעת לפני שנמשיך, הפעילו את הקליפ לפניכם. אין מה לראות. השיר שהוא המנה העיקרית כאן יכול היה לשמש, גם כמוסיקת רקע תוך כדי עיון בהמשך הדברים - אלמלא היו שאר הדברים קליפים גם הם. ניחא.




לטעימה מדרכו הפרשנית של הרב אפשטיין  ראו (שיחה של הרב במכון ון ליר על פרשת מצורע ) החל מהדקה 4:27 -  ב https://www.youtube.com/watch?v=uwinvqCDZOA

כעת  חוזרים לחלום של בוב דילן. בקליפ שלפנינו - מעיד על עצמו היו טוב - שישנן כתוביות. אני לא הצלחתי להפעיל אותן. הזמר בקליפ - שהוא איננו - כפי שמעיד על עצמו במהלך הדברים זמר כלל - אלא אומן (פסל, כפי שלמדתי ממקום אחר)  משוחח על השיר. הבאתי לפני כשלוש שנים, באלו דברים לפרשת מקץ את תרגום השיר מאתר תרגומי דילן ברשת.
http://eludevarim.blogspot.co.il/2009/12/blog-post_16.html

הנה הדברים והשיר:




                            שבת שלום, חודש טוב וחנוכה שמח !
                                         ג'ף

מוקי צור על בובר והשל

אלו דברים לשבוע של חנוכה תשע"ג

אלו דברים להשבוע התחיל את דרכו בערב נר שני של חנוכה. אני בבית מתאושש מגב תחתון תפוס...אני מוצא את עצמי מול המחשב, בהרצאה של הרב דר' דניאל אפשטיין.  הרב אפשטיין הוא המורה של שתיים מן המורות שלי, אביבה זורנברג ואורה ויסקינד אלפר (על אף שמעולם לא שמעתי שיעור פרונטלי של אף אחת מהן).
משהו בניגון הדיבור של הרב אפשטיין, ששמעתי אותו לראשונה השבוע (ביו-טוב) תפס אותו מיד. אלא מאי ? ההרצאות ששמעתי - במסגרת "פותחים שבוע" של מכון ואן ליר, היו על פרשת מצורע ועל פרשת במדבר.
ועל אף שהקשר בין אלו דברים לבין פרשת השבוע של השבת הקרובה הוא לעיתים קלוש ולעיתים לא קיים כלל - היה נראה לי שלהביא דברים על פרשות אחרות לחלוטין, מספרי חומש אחרים "לא בעיתן" הוא קצת מוגזם אפילו לטור הזה. ממילא פתוחה הדרך למעוניינים להגיע בכוחות עצמם להרצאות, מתי שיחפצו.*
וכך אני ממשיך בחיפושים אחר דבר מה לא ממש ברור בצד השמאלי של הצג ביו-טוב  של ההרצאות שהגעתי עליהן עד שאני נוחת על הקליפ שלפנינו  בנושא שאינו דורש כל הקדמה (תרגום הביטוי באנגלית needs no introduction לעברית).
אקדים לקליפ, בכל זאת , משהו ששמעתי מפי הרב אפשטיין באחת מהרצאותיו הנ"ל. הרב אפשטיין מצטט את פרנץ רוזנצוייג שדימה את פרשת השבוע לאגרת אישית שבועית מאת הקב"ה אל האדם. אינני יודע אם רוזנצוויג הכיר את רבי נחמן מברסלב (או עד כמה הכיר הוא אותו)  , אך הדימוי הזה מופיע גם אצל רבי נחמן.
בין כתיבת כל כמה שורות לאלו דברים שבפניכם, אני צופה בשיחה שבקליפ להלן. חזרתי למקלדת כעת בדיוק בנקודה ששמו ובמידה מסוימת תורתו של הרב אפשטיין מוזכרת בשיחה.
עוד מילה של הקדמה - הקליפ שלהלן דורש לעניות דעתי, שעה פנויה, לפחות. אולי בימי חנוכה אלו תמצא שעה כזו.





                                    חנוכה שמח
                                          ג'ף

* לקראת סוף הכתיבה - שונתה הכותרת מאלו דברים לשבת פרשת מקץ לאלו דברים לשבוע של חנוכה, וכך בלי משים, נפתרה הבעיה שהועלתה כאן לגבי הבאת  דברים מפרשת מצורע ובמדבר.

אלו דברים לשבת פרשת וישב תשע"ג

"שימי לב"
כותב ארז ביטון
ב"שיר נער שוליים ועובדת סוציאלית"
"שימי לב,
עקבתי אחריך
מאז עמדתי על דעתי
את היית עקבית
עד טרוף-הדעת.
ועכשיו ידי מגעת,
עכשיו אני רשום בקוים הרכים
בריח הנכון."^

בוקר כעת, ואש מק"ח ופצ"מרים במדבר מחוץ לסלון ביתנו. לפני למעלה
מעשרים שנים פצ'נגה נפצע בלילה בתרגיל פלוגה, באותם שטחי האש.

היום קצר והמלאכה מרובה , אומר לנו רבי טרפון.
"קשה באימונים, קל בקרב", סיד לבן על האבנים בכביש הכניסה
לבסיס הטירונים בשומרון.

על כל פנים, בקשתי, תחילה לדבר כאן השבוע
על "תרגום", אך מסתבר כי אין השעה
פנויה לכך. איני מוצא גם את יישוב הדעת לכך.
זורנברג, בעקבות רש"י, מדברת על יישוב הדעת
שיעקב אבינו עורג לו כפי הנרמז בתחילת פרשת
השבוע "וישב יעקב", רש"י : "ביקש יעקב לישב
בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף...." וראו ההמשך שם
על פסוק ב לפרק לז, בראשית.

אני מסיים, על כן, בהפנייה לאלבום מימי נעוריי
שחוזר והופך אט אט לאחד מנכסי צאן הברזל
לעת הזאת בעולמי הרוחני




המאגים מנגנים,
הרתק נותן מכת אש
החיילים מסתערים.
נצחנו.
שוב נצחנו.
כמו בימי המכבים.

                        שבת שלום וחנוכה שמח
                                      ג'ף


^ארז ביטון, מתוך "תמביסרת ציפור מרוקאית", הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 47