אלו דברים לשבת פרשת בהעלותך תשע"ה

הנושא הפעם איננו פרשת השבוע, פרשת בהעלותך, ולא ספר במדבר, אלא התורה כולה.
כמה מילים לגבי הרקע לדברים:
שבוע עבודה שגרתי, פחות או יותר; התכתבויות כאלו ואחרות בפייסבוק ושיחות עם חברים. הדברים בכוונה כלליים כדי "לשמור על זהותם של הנפשות הפועלות", מלבדי. זה מזכיר לי, אגב, שבאחת מתכניות הטלוויזיה עליהן גדלתי בארצות הברית - בתחילת התכנית או בסופה היה הקריין אומר בקול בס ועמוק משהו בסגנון הזה  - "הזהויות או הפנים טושטשו על מנת לשמור על שזהותם של הנוגעים בדבר."
בכל מקרה, הצטברות אירועי השבוע הובילה אותי - איך לא ?! לקהלת. "כל הנחלים זורמים אל הים", כל האירועים זורמים אל קהלת. אבל "לך תבנה מדינה עם קהלת !". קהלת הוא טוב לעיון והגות מדי פעם, בערוב החיים, לעסוק בו כקו מנחה בימי נעורינו ?! מסופקני.
לצד קהלת - הנה משהו "מפורש" על חייו של עובד עיריה;  קטע מתוך אחד מיומניו של פרנץ קפקא:

"יכולתי להיות מרוצה ביותר. פקיד אני בעירייה. כמה נחמד להיות פקיד עירייה ! העבודה מועטה, פרנסה יש, זמן פנוי בשפע, כבוד למעלה מן הממוצע בכל שדרות העיר. כשאני משווה לנגד עיני בבהירות את מצבו של פקיד-עירייה, איני יכול שלא לקנא. והרי אני עצמי כזה, פקיד-עירייה - ולו אך יכולתי, הייתי נותן את כל הכבוד הזה לאכילה לחתול המשרד, המשוטט כל בוקר מחדר לחדר ללקט את שרידי ארוחת העשר."*

ואחרי ההקדמה הכללית הזאת, הסתומה, הבלתי ברורה, המתגלגלת מנושא לנושא בלי הקשר ברור,  אני מגיע לטיעון המרכזי.
לפני הצגתו אני מבקש להפנות לדברים הבאים של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בפרק "חיפוש 'האני'" בספרו "שלושה עשר עלי השושנה". הכרתי את הדברים לפני לא מעט שנים, מתוך הגרסה האנגלית של הספר ( שפורסם שנים רבות לפני הגרסה שבעברית). המשפט המפתח שלהלן - אינו מופיע ככזה בגרסה שבעברית וכדי להבין אותו נראה שאין מנוס אלא לעיין בספר עצמו  בגרסה העברית בעמ' 203 -  217 .

One becomes conscious of a vast arc, curving from the divine source to oneself, which corresponds to the question, Where do I comed from ? while at the same time a line curving from oneself to Him corresponds to the question, Where am I going ?

בתרגום חופשי שלי: קשת גדולה נמתחת מהמקור האלקי לאדם, המתאימה ל (או ' המתכתבת' עם ה ) שאלה: מאין אני בא ? כשבד בבד יוצאת קו מהאדם עצמו לקב"ה שמתאימה לשאלה : לאן אני הולך ?. 

יכול מאד להיות שגם באנגלית המשפט שהבאתי הוא פחות ברור מאליו, ממה שהיה נדמה לי. על כל פנים ייתכן והקטע הבא מתוך הגרסה העברית ( עמ' 215- 216) יקדם אותנו  ( קצת ) בהבהרת הרעיון:

" זהו הפרדוקס של חיפוש אחר ה'אני'. מי שהגיע לאותה דרגה, שבה הפסיק לראות את עצמו כמרכז ההוויה והתחיל לראות את עצמו כנקודה, השלכה, של מהות גדולה לאין ערוך, נעלה לאין סוף, רק הוא יכול לומר בכל שלמות הלב - 'הנני', הרי אני כאן. האיבוד המודע של ראיית עצמו כבסיסה של המציאות הוא-הוא האופן שבו אפשר לזכות במציאות של ממש. באותה שעה מתגלים לו לאדם כמה דברים: מתגלה לו השלמות הגדולה הכוללת של ההוויה, שכל אדם הוא חלק ממנה; ומתבררת גם המעגליות של הדרך הפרטית, מן המקור האלקי העליון, בבחינת 'מאין באת', דרך החיפוש אחר עצמו, בתוך עצמו ובתוך העולם, עד השיבה אל נקודת המקור שמעבר,בבחינת 'לאן אתה הולך'."#

כעת לטיעון המרכזי בשלש נקודות:

ה"מפתח" מצוי בתורה. ( בעצם בשאלה אחת:  שאלת ה "אַיֶּכָּה ?")
אין "מפתח" אחד  - לכל אחד ואחת נתון מפתח משלו ולעתים זהו מסע חיים לאתרו;
אין ערובה שאכן אדם ימצא בחייו את ה"מפתח"

תוך כדי כתיבת הדברים אני נזכר בסיפור הידוע של קפקא "לפני החוק" ראו
http://www.snunit.k12.il/shireshet/kafka.html
הסיפור הזה הוא תמונת ראי ל"טיעון המרכזי שלי"; הסיפור מתאר את המציאות, את החידה.
התורה, "המקרא" בלשונו של המתרגם של השל, היא המפתח; הרעיון הזה דורש הרחבה והבהרה. כאמור עיון בפרק מתוך ספרו של הרב עדין אבן ישראל שהבאנו מקצת ממנו יסייע. בנוסף חלקו השני של ספרו של השל   "אלוהים מבקש את האדם" מוקדש כולו לרעיון "ההתגלות",  ולביטויו בתנ"ך. בחוג השל שמתקיים בירוחם אחת לחודש עיינו, השבוע, בפרק  ה25 (בחלק השני של הספר הנ"ל) ועל מנת לסבר את האוזן אביא כאן כמה דברים מתוך הפסקה שם שכותרתה "קדושה במילים"

"המקרא הוא קדושה במילים. לאדם בן זמננו אין דבר מוכר ושחוק מן המילה. יותר מכל דבר אחר המילה זולה, נפסדת ומושחתת. מילים סובלות חילול תמידי. כולנו חיים בהן, חשים בהן, חושבים בהן, אך היות שאין אנו מכירים בכבודן העצמאי ואין אנו מכבדים את כוחן ומשקלן, הרי הן נעשות מופקרות, חמקמקות - פה מלחך עפר. כאשר אנו עומדים נוכח המקרא, שמילותיו כמשכנים חצובים בסלע, אין אנו מצליחים למצוא את הדלת."
....
....
" עניינו של המקרא אינו באלוהות כי אם באנושות. בפנייתה אל בני אדם בענייני האדם כיצד תדבר התורה, אם לא בלשון בני אדם ?דומה שאלוהים לקח את המילים העבריות, נפתח בהן את כוחו והן היו למקור אנרגיה הטעון ברוח אלוהים. עד עצם היום הזה הן המקפים בין שמים וארץ."

....
....

"אם אלוהים חי, המקרא הוא קולו. אין יצירה אחרת הראויה להיחשב התגלמות של רצונו. אין אספקלריה אחרת בעולמנו המשקפת בחדות שאין לטעות בה את רצונו ואת הנהגתו הרוחנית." **

באחת השיחות שלי השבוע דיברתי עם חבר על הפייסבוק, על הפייסבוק כראי (אספקלריה) למציאות ימינו, "ראי עקום" אמרתי. אסיים, על אף זאת, בתובנה שבאה אלי השבוע, בעקבות כמה פוסטים ראויים מאד שקראתי  בפייסבוק :
העולם עומד לא על שלושה דברים אלא על ארבעה,  כאשר הדבר הרביעי הוא : חוש הומור-עצמי עדין.

שבת שלום
    ג'ף


* פרנץ קפקא, מחברות האוקטבו,"המחברת החמישית" , הוצאת עם עובד, עמ' 99
על קפקא וקהלת ראו :
http://www.mishpat.ac.il/files/650/3168/3173/3174.pdf
# הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, שלשה עשר  עלי השושנה, הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 215- 216
** א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר לוי, בעמ'  193- 194

אלו דברים לשבת פרשת נשא תשע"ה

שיימוס היני אמר שהתודעה היא האתר של  "שיחות מגוונות המתנגשות זו בזו."

 consciousness  is the site of variously contending discourses

דברים אלו, למדתי לדעת , באופן די מפתיע, "מתכתבים" עם דברים שכותב הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ על פרשת השבוע. הרב עדין מתייחס בספרו " חיי עולם" לתפקידם המיוחד של בני גרשון לעומת בני קהת ובני מררי.

אלו חלק מדבריו שם:

"המהות של בני גרשון שייכת למין האנושי בכלל. לאדם יש מספיק דעת בנפשו בשביל לדעת שהוא אינו מרוצה. יש לו יותר מדי גוף מכדי להיות מלאך ויותר מדי נשמה מכדי להיות בהמה. עניינה של בריאת האדם היא בחוסר השלמות שלו, ובגלל זה הקב"ה לא מסתפק רק במלאכים. המלאכים באים לקב"ה לפני בריאת האדם, ואומרים לו: 'כבודו יתברך רוצה מישהו קדוש? קח את מיכאל; מישהו שיפסוק הלכות ? קח את גבריאל; אתה רוצה מישהו שיחדש חידושים? קח שניים-שלושה מלאכים והם יעסקו בחידושי התורה. אתה רוצה גם יצורים פשוטים שאוכלים עשב ואומרים מוּ ? כבר יש לך כאלה'. הרי על הפרות, העִזים, הכבשים, והסנוניות לא הייתה למלאכים שום תרעומת. רק משנברא האדם יש למלאכים מה להגיד. אילו היה הקב"ה בורא את האדם רק כנשמה קדושה, המלאכים היו אולי אומרים קדוש לפניו ( בראשית רבה ח,י). אם הקב"ה היה בורא רק מין קוף כזה שמסתובב לו בעולם, הם היו אומרים בסדר גמור. אלא שהוא ברא את האדם וזו בעיה. בראת  אדם, מצד אחד אתה נותן לו נשמה שכל הזמן אומרת לו לעלות מעלה ומצד שני עשית לו גוף שכל הזמן מושך אותו למטה, ובכך אתה יוצר בריאה שמתחילתה עומדת בתוך סתירה."

אגב אורחא אעיר כי, מתוך דברים אלו ניתן גם להבין את מהותה של השלום, את תפקידו של אידיאל השלום - קרי -  יישוב, או השאיפה ליישב,  בין הסתירות שבנפשו של אדם. וראו החלק האחרון בשיחתה של הרב דר' עינת רמון על פרשת השבוע בקישור שלהלן

https://www.youtube.com/watch?v=_8GkSlQbF8Q

ולסיום שיימוס היני. יש כמה דברים מרתקים בשיחה של היני להלן. קיוותי שתהיה האופציה לכתוביות בעברית. הסתבר כי קיימת אופציה אך ורק לכתוביות באנגלית. התרגום בכתוביות אלו - שהן אוטומטיות - הוא משובש מאד (עד כדי hilarious  "קורע בצחוקים" לפעמים ) ואף על פי כן, השיבושים מסייעים לעיתים להבין, מתוך המבטא האירי של היני, את מה הוא אכן אמר.

שבת שלום

     ג'ף

אלו דברים לשבת פרשת במדבר ולחג מתן תורה

העולם נברא בדיבור*
ותורה נתנה במדבר.^
מילה אחת, היא שעומדת מאחורי אלו דברים הפעם, ומילה זו היא "מדבר". אבל לא מדבר בעברית אלא תרגומה לאנגלית. לו הייתם שואלים אותי עד לפני כמה זמן, מהו התרגום של מדבר לאנגלית הייתי משיב לכם : desert.  הייתי גם מביא אתכם לסלון הבית שלי ומראה לכם את החצר האחורית שלנו ואומר : הנה תסתכלו זהו מדבר.
אלא מאי ?
זורנברג.
זורנברג הוציאה לפני כחודשיים - שלוש, את ספרה הרביעי, ספר שעוסק בספר "במדבר".
ספר במדבר ידוע באנגלית  כ The Book of Numbers   בעקבות שמו האחר של  הספר "חומש הפקודים".
התרגום המילולי באנגלית של ספר במדבר אליבא דזורנברג ( ולא רק אליבא דידה אלא גם לפי מתרגמים אחרים גם כן)
אינו The Book of In the Desert אלא The Book of In the Wilderness.
כעת, ישנן מילים וישנן מילים. בפארה-פרזה על מה שאמר השל בענין מחשבות: ישנן מילים מתות וישנן מילים חיות.
"מדבר" היא מילה חיה, נושמת  ובועטת, היא שולחת אותך למקומות של דיבור, מקומות שהקשר בינם לבין צחיחות המדבר הוא מרתק.
desert לעומת זאת היא מילה שלא מובילה לשום מקום. (ואולי מובילה דווקא כן -  לשום מקום). על כל מקרה לא כן
Wilderness.
wilderness גם כן היא מילה חיה שורקת ובועטת, ( כמו ישימון ). בwilderness אתה שומע את פראיות של המדבר ( wild = פראי באנגלית). מקום קשה, מקום מסוכן, מקום מטעה (ואולי מתהה) מקום של תהייה וטעייה, כל המשמעויות האלו וההשתמעויות הללו נמצאות בwilderness כבבמדבר.
זורנברג לוקחת את הענין הזה צעד אחד קדימה - ומכתירה את הספר שלה בשם : Bewilderments שזהו משחק מילים על
wilderness שהוראתו - "תימהונות".
ואכן דברים קשים ותימהוניים מצפים לבני ישראל במדבר, שטח המעבר, כפי שמציינת זורנברג, השטח המפריד  בין מצרים לארץ הקודש. "במדבר הזה יפלו  פגריכם" - על הדברים הללו "שחוזרים ונשנים בספר", אומרת זורנברג:

"This is not simply a walking surface for the traveling people, but a quicksand ready to consume human bodies."  ( xi   עמ' )

"אין זה סתם משטח הליכה לעם נודד, אלא זהו חול תובעני שפיו פעור לבלוע גופות בני אדם" (תרגום שלי  - ג'ף)

ב "במדבר " מדובר לא רק בשטח גאוגרפי - אלא גם ב"נוף פנימי".

והנה לנו עוד מילה, 

מילה מבית היוצר של משורר אנגלי מהמחצית השניה של המאה ה19 ג'רלד מנלי הופקינס - והמילה היא inscape. (הופקינס מופיע כבר בפסקה הראשונה של הספר בהערת השוליים השניה) באנגלית landscape פירושו נוף; inscape פירושו " הנוף הפנימי". הנוף הפנימי של הספר, של העם , של האדם, של המדבר.

מעניין כמה שנים נצטרך לחכות לתרגום העברי של הספר הזה. זה שיש בתוכנו מתרגמת מצויינת לזורנברג אנחנו כבר יודעים מהספר "תהום אל תהום".

עד שיגיע התרגום לא נותר לנו אלא לעשות את דרכנו במדבר, עם ספר במדבר  ביד אחת, "Bewilderments" ביד השניה, תרים את דרכנו , מפה לשם ומשם לפה. תוהים במדבר.

שבת שלום וחג שמח

       ג'ף

*משנה א פרק ה  מסכת אבות: "בעשרה מאמרות נברא העולם" . באשר להבדל בין "ויאמר" לוידבר", ייתכן ןתבוא התייחסות במהלך "אלו דברים" לפרשות ספר במדבר

^ראו בין השאר http://www.bac.org.il/mhshbvt/article/mha-aanyyn-tvrha-atzl-har-syny

מפרסמים ברדיו ספר שנקרא "התשובות לשאלות של החיים". הספר כפי הנראה מכיל התייחסויות של הרבי מלובוביץ, על שאלות החיים.וחשבתי שכותרת לספר  שלי על השל יכולה להיות : "השאלות לתשובות של החיים". והבן.

אלו דברים לשבת פרשת בחוקותי תשע"ה

פרופסור אבינועם רוזנק העיר באחד הדיונים שהנחה בכנס השל האחרון בירושלים כי "הגדרות נועלות". ועל כן אמנע להגדיר את עצמי מבחינה פוליטית, ממילא מי שמכיר אותי יודע פחות או  יותר את דעותיי. אני כותב את הדברים האלו אחר צפייה בתחילת הדיון ביום ה' בערב - סביב הממשלה החדשה של נתניהו, אחר נאומו של ראש הממשלה ונאומו של ראש האופוציזיה.
על כל מה שראיתי עד כה יש לי רק שתי מילים לומר: "בושה וחרפה".
אני בטוח ששותפים לדעה זו רבים מאזרחי ישראל מימין ומשמאל, מדימונה ועד תל אביב. "זה מה יש" ו"זה" נראה גרוע.
לעם ישראל היושב בציון; ל"עם הישראלי" - על מנת לכלול ב"קולקטיב" שלנו כאן גם  את אזרחי ישראל הלא-יהודים  - לעם הישראלי מגיע יותר. אבל נראה שבעתיד הנראה לעין מה שצפוי לנו הוא "לאכול חצץ" ולא דבש. והלוואי שאתבדה.
יו"ר הכנסת, יולי אדלשטין , נתן ביטוי בדברי הפתיחה שלו ל"חמיצות" ששררה באולם הכנסת, חמיצות לעומת החגיגיות שאמורה היתה לאפיין את המעמד.
יש הרבה סיבות ל"באסה" לנוכח מצבה של מדינת ישראל לעת הזאת, מצבנו - כלפי פנים וכלפי חוץ. אך "באסה" "יאוש", אינם אופציה. כפי שאמר השל : "אני אופטימי בניגוד למיטב שיפוטי"  ובכך נתן ביטוי ליסוד מכונן באנושיות, אותה אנושיות ששורשה בהכרה בכך שהאדם נברא בצלם אלוקים.*
כנגד הרושם השלילי מפתיחת הדיון בכנסת,  יש להעמיד את "הסחבקיות" שהתגלתה במהלך הדיון בין חברי האופוזיציה לחברי הקואלוציה. ראו  "למשל" החיבוקים שזכה להם גלעד ארדן מכל עבר. אחד היתרונות של הישראליות, הוא שהיא לא לוקחת עצמה יותר מדי ברצינות. צריך לזכור שבסך הכל הזירה הפוליטית היא ה"ההצגה הכי טובה בעיר", עם דגש על המילה "הצגה".
אסיים בפסקה מתוך דברי הרב שג"ר, מתוך הספר "לוחות ושברי לוחות"^ :

" מכאן ניתן לשוב לשאלת היחס לדמוקרטיה הפוסטמודרנית, הבנויה על ספקנות באשר לתקפותם של ערכים, ומתוכה גוזרת את הסובלנות והשווין. למרות הקושי בעמדה זו, נראה שבסיטואציה של הסתר פנים מתחייבת דמוקרטיה מעין זו מתוך האמונה עצמה. גם הצדיק החי באמונתו העמוקה, שאין לו צל של ספק באמונתו, מחויב לגישה ענוותנית למציאות ולכן עליו להכיר בכך שגם הזולת מאמין במשהו, ואין לו סיבה להניח שכנותו של הזולת נופלת משלו. יתרה מזו, הוא יודע שתמיד אפשר להביט על האמונה מבחוץ ולהטיל בה ספק. יכולת זו כלל אינה צריכה לפגוע במסירות נפשו שלו לאמונה, אך היא עצמה מחייבת אותו לנקיטת עמדה סובלנית ומכבדת כלפי החולק עליו. בכך אני רואה," אומר הרב שג"ר,"לא רק הכרח בל יגונה, אלא אמת דתית בדור של הסתר פנים, ותנאי לאמונה אמתית ותמימה. דווקא מי ששורשיו עמוקים וחזקים יוכל לכבד את ערכי הזולת...."

שבת שלום
ג'ף

* וראו בפתח דבר של דר' דרור בונדי לספרו של השל "קוצק במאבק לחיי אמת" , תרגום דניאל רייזר ואיתיאל בארי, הוצאת מגיד, עמ' viii , הערת שוליים א שם.
^"לוחות ושברי לוחות הגות יהודית נוכח הפוסטמודרניזם" הוצאת ידיעות אחרונות , ספרי חמד ומכון כתבי הרב שג"ר, בעמ'  291:

אלו דברים מיוחד לשבת פרשת בהר תשע"ה

מוגש כשרות לציבור , כחומר למחשבה וקצת, להשראה :





תרגום השיר להלן מאתר "תרגומי דילן". לא ברור,לצערי, מתוך האתר מי המתרגם, כשיוודע, אשמח לתת לו/לה הקרדיט המגיע

צופה במי הנהר הזורמים

מה קורה לי,

קשה לי לומר דבר חדש ויפה,

אור היום מתגנב מבעד לחלון

ואני עדיין ממשיך את הלילה בבית הקפה.

מסתובב הלוך ושוב תחת הירח

למקום בו סחורות על המשאיות עורמים,

יושב  על הגדה הזו החולית

וצופה במי הנהר הזורמים.

הלוואי שהייתי שוב בעיר

במקום לשבת על הגדה הזו החולית,

כאשר השמש מכה בארובות הבתים

וזו שאני אוהב קרובה אלי ויכולה לשמוע קולי.

אם היו לי כנפיים ויכולתי לעוף

אני יודע לאן הייתי שם פעמי במרומים,

אבל עכשיו רק אשב כאן כה שבע רצון

ואצפה במי הנהר הזורמים.

אנשים לא מגיעים לידי הסכמה כמעט בכל נושא

זה גורם לך לעצור ולשאול מדוע.

מדוע רק אתמול ראיתי מישהו ברחוב

שלא יכול היה לעצור דמעותיו שכמו יצאו ממבוע.

אבל הנהר הזה  ממשיך לאט להתקדם

לא משנה מה קורה, לאן נושבת הרוח, מה הסיבות ומה הגורמים

וכל עוד הוא ימשיך אני רק אשב כאן

ואצפה במי הנהר הזורמים.

אנשים לא מגיעים לידי הסכמה בגנים ובכיכרות

זה גורם לך לרצות להפסיק הכל וספר לקרוא.

רק אתמול ראיתי מישהו  ברחוב

שהיה מזועזע ולא ידע מה עוד עלול לו לקרות.

אבל הנהר הזה ממשיך לאט להתקדם

לא משנה מה קורה, לאן נושבת הרוח, מה הסיבות ומה הגורמים

וכל עוד הוא ימשיך אני רק אשב כאן

ואצפה במי הנהר הזורמים.

צופה במי הנהר הזורמים

צופה במי הנהר הזורמים

צופה במי הנהר הזורמים

אבל רק אשב על זו הגדה החולית

ואצפה במי הנהר הזורמים.

WATCHING THE RIVER FLOW (Words and Music by Bob Dylan) 1971, 1976 Big Sky Music What's the matter with me, I don't have much to say, Daylight sneakin' through the window And I'm still in this all-night caf. Walkin' to and fro beneath the moon Out to where the trucks are rollin' slow, To sit down on this bank of sand And watch the river flow. Wish I was back in the city Instead of this old bank of sand, With the sun beating down over the chimney tops And the one I love so close at hand. If I had wings and I could fly, I know where I would go. But right now I'll just sit here so contentedly And watch the river flow. People disagreeing on all just about everything, yeah, Makes you stop and all wonder why. Why only yesterday I saw somebody on the street Who just couldn't help but cry. Oh, this ol' river keeps on rollin', though, No matter what gets in the way and which way the wind does blow, And as long as it does I'll just sit here And watch the river flow. People disagreeing everywhere you look, Makes you wanna stop and read a book. Why only yesterday I saw somebody on the street That was really shook. But this ol' river keeps on rollin', though, No matter what gets in the way and which way the wind does blow, And as long as it does I'll just sit here And watch the river flow. Watch the river flow, Watchin' the river flow, Watchin' the river flow, But I'll sit down on this bank of sand And watch the river flow.

אלו דברים מיוחד לשבת פרשת בהר תשע"ה

הקוצקר לימד אותנו :

לא כל מה שאדם חושב- עליו לאמרו,

לא כל מה שאומר - נכון לכותבו,

ולא כל מה שכותב - ראוי להדפיסו.

רבי מנחם מנדל מקוצק, "כוכב השחר"  בעריכת שמחה רז, הוצאת יריד הספרים , עמ' 72. 

להלן "תגובה לתגובה". הגבתי אני לפוסט כלשהו בפייסבוק, ואחר כך הקשיתי על עצמי, ונזכרתי בשיר המופלא של דילן  - אחד מיני רבות, יש לומר - כותרת השיר : "מביט על הנהר זורם" watching the river flow

כמובן שאת השיר בביצוע דילן אין למצוא  - כפי הנראה - בארץ ברשת מסיבות של זכויות יוצרים, אבל מצאתי את ביצוע שלהלן, שראיתיו פעם ראשונה הבוקר.

השיר הזה והביצוע המיוחד הזה שראינו זה עתה אומרים -  לא הכל  - אבל הרבה מאד; דברים שצריך לאמרם לצד דברים שראוי להימנע מלאמרם.

שבת שלום

    ג'ף