בפתיחה לספר זכרונות של צ'ארלס סימיק שנקרא "זבוב בתוך המרק" הוא כותב :
"Mine is an old, familiar story by now. So many people have been displaced in this century, their numbers so large, their collective and individual destinies so varied, it's impossible for me or any one else, if we are honest, to claim any special status as a victim. Particuarly, since what happened to me fifty years ago is happening to someone else today. Rwanda, Bosnia, Afghanistan, Kosovo, the endlessly humiliated Kurds - and so it goes. Fifty years ago it was fascism and commubism, now it's nationalism and religious fundamentalism that make life miserable in lots of places. Recentlyת for instance, I was translating the work of a woman poet from Srajevo dor an anthology and its editors had great difficulties locating her. She had vanished. She was not a young woman, she had plenty of friends but no one seemed to know what had happened to her in the confusion of the war."
Charles Simic, The Fly in the Soup, The University of Michigan 2000, p. 1
הסיפור שלי הוא כבר, סיפור ישן נושן ומוכר. כל כך הרבה אנשים איבדו את בתיהם במאה הזאת, מספרם כה רב, גורלותיהם הקבוצתיים והאינדיבידואליים כל כך מגוונים, בלתי אפשרי על כן עבורי או עבור מאן דהוא, אם כנים אנחנו, לטעון למעמד מיוחד כקרבן. במיוחד לאור העובדה שמה שאירע לי לפני חמישים שנה, קורה היום למישהו אחר. רואנדה, בוסניה, אפגניסטן, קוסובו, הקודים המושפלים עד אין קץ, וכך הלאה. לפני חמישים שנה היה זה הפשיזם והקומוניזם, כעת מדובר בלאומיות ופונדמנטליזם דתי, שמאמללים את החיים במקומות רבים. לאחרונה, לצורך המחשה - עסקתי בתרגום עבודתה של משוררת מסראייבו עבור אנתולוגיה כלשהי ועורכיה התקשו מאד לאתר אותה. היא נעלמה כלעומת שבאה. היא לא היתה אשה צעירה, היו לה חברים רבים, אך נדמה היה שאף אחד לא ידע מה עלה בגורלה במהומת המלחמה.
צ'ארלס סימיק, הזבוב בתוך המרק, הוצאת אוניברסיטת מישיגן 2000, עמ' 1 - התרגום שלי - ג'ף
