דברים מזעזעים כותב צ'ארלס סימיק במסה שלו שנקראת "שירה והיסטוריה". הדברים התפרסמו בקובץ אחד של כתביו שנקרא "הוודאות הלא וודאית" ( טרם תורגם עד כמה שידוע לי לעברית ) ובקובץ אחר שנקרא "החיים של דימויים" ( כנ"ל ). אני לא בטוח שהזעזוע עובר בתרגום שלי להלן של שיר שמופיע במסה שנקרא Cameo Appearces. כמיטב יכולתי עשיתי...
"תפקידים זוטרים בהצגה"
היה לי תפקיד קטן, ללא מילים
בעלילת גבורה מדממת. הייתי אחד מבין
האנושות המופצצת והנמלטת.
מרחוק קרקר המנהיג הדגול
כמו תרנגול מהמרפסת
שמא היה זה שחקן דגול
שמחקה את המנהיג הדגול.
זה אני, אמרתי לילדודס.
אני דחוק שם בין האדם
עם שתי ידיים חבושות מורמות
לבין האשה עם הפה הפעור שלה
כאילו מראה לנו שן
זה כואב נורא. מאות הפעמים
שצפינו בסרטון, אף פעם
לא הצליחו לזהות אותי
בהמון האפור העצום ההוא
שהיה דומה לכל המון אפור אחר.
למיטות חבריה, אמרתי לבסוף.
אני יודע שהייתי שם. רק "טייק"
אחד בלבד היה.
רצנו אנחנו והמטוסים לחככו את שערותינו
ונעלמו כלעומת שבאו
בעמודנו המומים בעיר הבוערת.
אך ,כמובן, שאת זה הם לא צילמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה