לילה אחד השבוע, עלעלתי בטורים משנים קודמות של "אלו דברים" לפרשת תולדות. די להפתעתי והרבה לשמחתי מצאתי בהם עוד ענין. לא מצאתי שהבאתי כבר, את הדברים שלהלן של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.
"בפרשת השבוע יצחק אבינו חושף את הבארות שחפר אברהם אביו," כותב הרב עדין וממשיך, " ודבר זה נראה כחלק מרכזי בעבודתו ועניינו: ' וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר... וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם, ויקרא להן שמות כשמֹת אשר קרא להן אביו'. התורה נכנסת ומאריכה בעניין הבארות, וגם חז"ל, במדרשים הרבים סביב הנושא, מייחסים לו חשיבות גדולה ומשמעות רבה.
עבודתו של אברהם היא ללכת ולחפור במקום שיש אדמה, ולמצוא שיש בו מים חיים. באופן כללי מאוד עבודתו היא למצוא את המשמעות בתוך הדברים. כשמסתכלים על אברהם, כבר מהסיפורים שמספרים בגן הילדים - בן 3 שנים הכיר את בוראו, בן 48 שנים הכיר את בוראו - הוא היה אדם שחיפש משמעות בתוך הדברים. כך ממשיל המדרש ( בראשית רבה לט,א ), את אברהם לאדם שראה בירה [בניין] דולקת, ושאל ' האם יש אדון לבירה הזו ?' 'כשהבירה דולקת מי משגיח עליה ?'. יש מציאות של עולם, מציאות של חיים , ואדם יכול לעבור מעליה כל חייו בלי לשים לב לשום דבר. אברהם הוא האיש שמחפש משמעות בתוך הדברים, הוא מסתכל סביבו ושואל שאלות; הוא חופר בארות, ומוצא בתוכן מים.
עבודתו של יצחק, שמתמצית במילים 'וישב ויחפר את הבארות אשר חפר אברהם אביו', היא לעשות כעין מעשה אברהם, ומצד מסוים זו העבודה הקשה ביותר שיכול אדם לעשות. יצחק עושה כמעשה אברהם , לא רק לגבי פרט מסוים, אלא לגבי כל חייו; הוא הולך באותה הדרך קטע אחרי קטע: אותו מעשה שאירע לאביו עם מלך פלשתים - קורה גם לו, וכך גם בדברים רבים אחרים.
כל מה שיצחק עושה זה לחפור את הבארות אשר חפר אביו, ולקרוא להן שמות - כשמות אשר קרא להן אביו, וזה יוצר בעיה כלל לא פשוטה, והיא הבעיה המתמדת של כל אדם שגדל בבית יהודי טוב; מי שצריך לחפור בארות חדשות חי בעולם אחר, בהתעוררות אחרת ובתנופה אחרת, אבל ליצחק, ולכל אדם כמו יצחק - אין שום נקודה של התחיות ושל התחדשות מצד עצמו. אותם השמות, אותם המקומות, הכל אותו הדבר, וזה יוצר את הקושי הגדול: שכן הבאר הזו שהוא חופר בעמל וביגיעה, כבר איננו באר חדשה.
בעצם העניין, עבודתו של יצחק היא חלק מבעיה כללית, והיא הקושי של התחדשות בהיקף גדול, הקושי של אדם שחופר את הבארות שחפר אביו. יש בעיה מהותית, קושי אמיתי, בלחפור בארות שכבר נחפרו. כיוצא בזה, על הפסוק ( דברים ו,ו ) 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום' אומר המדרש ( ספרי, דברים לג ): "'אשר אנכי מצוך היום' - שלא יהו [התורה והמצוות] בעיניך כדיוטגמא [פקודה ] ישנה שאין אדם סופנה [מביט בה ] , אלא כדיוטגמא חדשה שהכל רצים לקרותה'. ורש"י, בפירושו לפסוק ( דברים כו, טז) ' היום הזה ה' א־להיך מצוך לעשות את החוקים האלה', אומר: 'בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטווית עליהם'. נקודה זו היא שורש הבעיה, שכן ' חדשים' ממש זה קל יחסית; 'כאילו' - זה כבר הרבה יותר קשה."
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 54-53
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה