אלו דברים לשבת פרשת שמיני תשפ"א

 "רבות מחשבות בלב איש..."

לא תכננתי להתייחס כאן ב"אלו דברים" ל"וידום אהרון".

קרה משהו - במישור שיחסים בין אדם לחברו, - אני במקרה זה האדם והחבר מטבע הדברים - ה"חברו". החלטתי להבליג ולא להגיב. לצד התזמון  - העיתוי - השנים לימדו אותי את מעלות האיפוק והריסון, והיד עודנה נטויה בנושא זה.

אמנם "פרקתי" וסיפרתי לאשתי, טוטי, את הספור, וזה הספיק. ברמה של הארועים הדורשים תגובה, תנוח דעתכם, בסקאלה מ1 עד 10 , ממילא מדובר היה במקרה שלכל היותר קיבל ציון של 3. באנגלית אומרים what's all the fuss about. קרי: "גודמן מה אתה עושה ענין מהסיפור הזה ?"

ייתכן ואינכם יודעים אבל לאחרונה "עבר די 9 במוח שלי" והשטיח כל מה שהיה שם קודם. זו תחושה מצד אחד מאד משחררת ומהצד השני מטבע הדברים - מעוררת בעיות...לדי 9 קוראים "ויטגנשטיין". ניחא.

לא כל הפרשות יושבות אצלי בנשמה. צר לי על כך. פרשת שמיני היא פרשת הבר מצוה של בננו הקטן אלחנן, כך שלפני שנים התעמקתי בה...פרשת מות בני אהרן היא פרשה מזעזעת. 

ההשוואה בין פרשה זו לבין הארוע שאני מדבר עליו בפתיח היא מופרכת.

יתר על כן, את הדברים האלה אני רושם בדירת חמותי, ניצולת שואה, שעקב עניינים טכניים אנו עורכים את "זכרון בסלון" עימה בזום הערב, מוצאי יום הזכרון לשואה ולגבורה. אחיינית של אשתי עוברת איתה על השאלות שתשאלנה....אחת השאלות היא כיצד שמרת על אמונתך לאחר השואה. תשובתה זיעזעה אותי. אומר רק שהתשובה קשורה גם כן ביחסים שבין אדם לחברו.

השל לימד אותי בין היתר, שאלוהים הוא בלתי נראה ובלתי ניתן - כמעט - להראות. לעומת זאת האדם שמולך - כל אדם - כל אדם באשר הוא אדם ללא הבדל דת גזע מין או לאום , כל אדם, הוא נברא בצלם אלוהים וככזה - עדות חיה, תזכורת חיה  לנוכחותו של הקב"ה בעולם שלנו.

מהרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ למדתי לא לזלזל ב"פכים הקטנים". בעיני הקב"ה הארמון בסביון וגרגיר החול על החוף באפולוניה - -אחד הם...

ואין הדברים ממצים

בתום ערב הזום אוסיף - ההשוואה בין מות בני אהרון וכל סיפור וסיפור של כל אחד ואחת שעברו את השואה  אינה מופרכת בעיני. "וידום אהרן". דממה זו מהדהדת עד היום. דממה שהיא ככל הנראה התגובה הראויה ביותר לזוועה...לכל הפחות מדובר בתזכורת - הזהרו בדבריכם, הזהרו...וזכרו לשתוק.

שבת שלום

    ג'ף