הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל:
"בתקופה זו, לקראת תחילת שנה, אנשים רבים מקבלים על עצמם כל מיני התחייבויות, בין בראש השנה ובין בעשרת ימי תשובה. יש אדם שמקבל על עצמו לתקן דברים ויש מי שמקבל על עצמו להוסיף דברים. כל אחד, לרגע אחד או שניים, בוודאי מתכוון ברצינות - אולם השנה נמשכת, ויש בה למעלה משלוש מאות חמישים ימים, כמו שהגמרא אומרת ( יומא כ,א ) שבשנה יש שלוש מאות ששים וארבעה ימים ( מלבד יום כיפור ) כמניין 'השטן', שרובץ לבוש כמו כולם ומסתובב בינינו.
לאדם משקבל על עצמו קבלות צריך לומר: אל תיראו ואל תערצו, בעיות יהיו. הרי אילו אנשים היו מקיימים את כל ההחלטות שהחליטו, אז כבר בשבת שובה העולם היה נראה אחרת, אבל כבר בין ראש השנה לשבת שובה אנשים עושים דברים אחרים. אפילו בין תפילת נעילה ביום הכפורים לתפילת ערבית של מוצאי יום כיפור, אנשים מספיקים לשכוח.
'חזקו ואמצו' הוא בבחינה של ( תהילים לז, כד ) 'כי יפֹל לא יוטל' - ה'יפול' הוא בוודאי חלקמן המציאות, אך 'יוטל' הוא מלשון עץ שוכב, וזה דבר שלא צריך לקרות. וזהו המסר שמעביר משה בסיום הפרשה: יהיה מה שיהיה, יפול מה שיפול, ואף על פי כן - 'לא יוטל'.
מה שהמלאך המשחית מרוויח כשהאדם עושה עבירה, הוא לא בעצם העבירה, אלא בכך שהאדם נשבר, נפרץ ומאבד את האומץ. קורה שלמישהו קרה דבר זה או אחר והוא נשבר, ובזמן שהוא מתמוטט ונשבר, זה הסוף של הסיכוי שלו. לכל דבר יש תיקון, בין מצוות עשה ובין מצוות לא־תעשה, אבל לנפילה ולהתמוטטות אין תיקון.
הפרשה אינה אופטימית במובן הרגיל של המילה, ואין בה עוז ותעצומות, שירה ורננה. קוראים בה גם 'כי השחת תשחיתון', ואת זה קוראים או לפני או אחרי ראש השנה, והכוונה כאן היא להצליח להמשיך גם אחרי 'השחת תשחיתון'.
היה פעם צדיק שהיה הרבה שנים סוחר, וגם לו היו עליות וירידות במסחרו. הוא היה אומר: 'הפסדת במסחר - הפסדת את הכסף, לא קרה כלום; אבל אם הפסדת את האומץ - הפסדת הכל'. גם הפרשה הזו אומרת : לפני הכל ואחרי הכל, תפלו או לא תפלו, השחת תשחיתון או לא, בכל מקרה - 'חזק ואמץ לבך'."
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 450 -451
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה