בפסקה 24 בספר "מצבי רוח" כותב יואל הופמן:
"לִבִּנו נשבר למראה בִּרְזֵי כיבוי או מילים כמו 'בישול ביתי'.
כמה קמעונאֵי מזון ראינו ( בחנויות המכולת ) ואף פעם לא שמנו יד על ראשם כמו שעושה האפיפיור. כמה מהם באו מאושוויץ ועכשיו הם מתים ואנחנו רק אמרנו לחם לבן או מאתיים גרם גבינה והשארנו את תיבות הדואר כמות שהן ולא כרענו ברך לפניהן ולא נשאנו ידיים.
אמרנו ' צריך להזמין אינסטלטור' כאילו כוח הדיבור הוא דבר של מה בכך."
יואל הופמן, "מצבי רוח" , הוצאת כתר ספרים ( 2005 ) בע"מ. אין מספור עמודים בספר הזה והטקסט המקורי כולו מנוקד. העתקתי הטקסט כמיטב יכולתי בכתב מלא. הבאתי אותו ראשית כי אני אוהב אותו ושנית כי נדמה לי שהוא רלוונטי לענייני דיומא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה