כמה טוב שבאנו הביתה. ( טוטי ואנו היינו בביקור משפחתי בארצות הברית)..
השיר הראשון שקיבל את פניי בתודעתי בדרך הביתה היה זה :
השיר השני היה :
מסע אחרון זה לארץ המוצא שלי, הזכיר והמחיש עבורי את האמת באמירתו של שיימוס היני ,בנאום קבלת פרס הנובל שלו, כי "התודעה מכירה בכך שהיא אתר של שיחות מגוונות המתנגשות זו עם זו."
Without needing to be theoretically instructed, consciousness quickly realizes that it is the site of variously contending discourses
להרצאה במלואה ראו : http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/literature/laureates/1995/heaney-lecture.html
רשמים מהמסע הזה ילווני, ככל הנראה, גם ברשימות אלו, עוד בעתיד.אני רוצה לסיים בהפניה ל"רש"י" שבפרשת השבוע, שראיתי אותו בארצות הברית לפני הטיסה הביתה.
בהתייחסו לדברי מלאך ה' אל בלעם בפסוק לה פרק כב " לך עם האנשים", מצביע רש"י בעקבות חז"ל בגמרא במכות י ע"ב
על תובנת עומק בהבנת דרכי הנהגת האדם בעולם הזה : "בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכין אותו."
בפרוס עלינו ימי בין המיצרים, הימים שבין שבעה עשר בתמוז (השבת ) לתשעה באב, ימים של חשבון נפש לאומי,
נכון לזכור תובנה זו, כשכל אחד עורך בתוככי הימים, גם את חשבון הנפש האישי שלו.
סיימתי כתיבת רשימה זו ואף הפצתי אותה ל"בקרים" אך היתה לי תחושה כבדה. נזכרתי כעבור שעה קלה בקטע מסרט, שנקרא "יום עצמאות" Independance day שמתאים גם למועד חזרתנו - הרביעי ביולי - יום העצמאות של ארצות הברית - וגם לנושא ה- חזרה . לשמחתי מצאתי את הקטע ביו - טוב, הנה הוא לפניכם:
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה