הרבה דברים נאמרו ונכתבו השבוע סביב זיכויו של אהוד אולמרט, מהם דברים מתלהמים וסרי טעם ומהם דברים שקולים ועניינים. אקדים לדבריי על פרשה זו סיפור ושיר.
בימי עלומיו של רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי"), כשהיה סמוך על שלחן חותנו, היה דר נפח בשכונתו. משכים היה בבוקר ומכה בקורנס על הסדן ומעורר את האברך משנתו. אמר האברך בלבו: " אם זה משכים כל כך למפעל חולף ולשם ריוח, כלום לא אוכל לעשות כן לשם עבודת הבורא ?". למחר השכים לקום לפני הנפח. כשנכנס הנפח אל המפחה שמע את קולו של האברך הלמדן, קול תורה. אמר בליבו: "הרי איש זה אין לו צורך להתפרנס מלימודו ואף על פי כן כבר עוסק הוא במלאכתו! הבה נראה מי יהיה זריז יותר !".למחר קם לפני "היהודי". כשראה האברך כך נזדרז עוד יותר עד שלא יכול עוד הנפח להתחרות עמו. לימים היה אומר: "מה שהשגתי, חייב אני להודות על כך לנפח אחד."
- מ. בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, עמ' 396-395
נזכרתי בסיפור הזה השבוע, בהקשר לכך שבמהלך כל הביקור של טוטי ושלי בארה"ב נלווה אלי המשורר צ'סלוב מילוש.
מילוש נולד בליטא ב 1911, נלחם בנאצים כחבר המחתרת הפולנית, הגיע לאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ב 1960 וזכה בפרס נובל לספרות ב1980. (נפטר ב 2004) .
מילוש כתב שיר שנתוודעתי אליו רק בשובי ארצה השבוע. השיר נקרא "בעל המלאכה". התרגום שלי לגרסה האנגלית של השיר הוא לפניכם
בעל מלאכה / צ'סלוב מילושתרגום (מאנגלית) : ג'ף גודמן
בעל מלאכה, הכן כליךהד גבוה יורד מן ההר; הינך שומע את רעם תהומות המעיין
בעל מלאכה, הינך בונה כוכב אשר יסע בשמי הנולדים עכשיו
בעת נסיגתך ללא חרטה, מהרהר כמה קשה היה לחיות חייםללמוד שאיננו מקבלים את מה שרצינו, וששתי המעלות הגדולות הן השתוות והתמדה
בנוסף , שאין נחמה בתודעה, כיוון שזו תודעתו של ליצן שעושה סלטות על הבמה, צמא לתשואות הקהלרכשת ידע לא קרוא, על עצמך ואודות אחרים, הינך מלא עד גדותיך ברחמים ובפלא
יהי רצון שאלו שנועדו להמשיך את מלאכתך יחלו מהמקום שסיימת, אדון היאוש המובסמהלל, מחדש, מרפא. אסיר תודה שהשמש זרחה עבורך ועבור אחרים.
מה בין הסיפור והשיר הנ"ל לפרשת אולמרט ? מה לכל זה ולפרשת השבוע, פרשת פנחס ?
אומר בקצרה כך : שירים וסיפורים, מניחים בפנינו מבטי עומק על החיים שלא כמו, על פי רוב המבט שמתאפשר משיח העיתונאי. פרשת אולמרט מעלה שאלות יסוד בהקשר לנורמות ההתנהגות של מנהיגנו. מעשה הקנאות של פנחס ( בסוף הפרשה הקודמת) ו"הגמול" האלוהי למעשה קנאות זו , מעוררת גם היא שאלות יסוד, שהתורה שבעל פה עוסקת בהן עד ימינו אנו.
ואידך זיל גמור.
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה