במפגש השל המקומי והעיתי השבוע דיברנו על חירות, על תשובה ועל עוד כמה דברים ( כמו הרעיון של ברית - במובן של "חוזה" ). אחת המשתתפות הזכירה כי הגיע לידיה הספר של הרב שג"ר "שובי נפשי" על התשובה. תת הכותרת של הספר הוא "חסד או חירות". זה הזכיר לי את הסיפור הבא שסיפר הרב שג"ר בחוברת דקה שנקראת "זכרון ליום ראשון - דרשות לימים נוראים":
"מה זו תשובה ? היתה לי הארה בענין השבוע. נסענו לירושלים, ובדרך אספנו חייל. הוא נראה עייף ומטורטר. לפתע פלט אנחה, 'אוי, כמה טוב יהיה בבית.' עמדו לפניו עוד כמה שעות טובות של נסיעה, אך מה שחשוב - שהוא כבר בדרך הביתה. בבית מצפה לו אמא, ושם יוכל להאסף, לנוח, לשוב לזמן מה לילדות. הוא שב הביתה.
התשובה העליונה איננה תשובה על חטאים, אלא שיבה הביתה, לאמא, למקום שממנו הנשמה באה. לשוב לילדות, לשלמות שבטרם החטא, לאיפה שפעם היינו. הילד התבגר, הפך לחייל. ככזה הוא יעיל, מפוכח, חייב לדאוג לעצמו ולהלחם לבדו. אך טוב שבאיזה מקום עדיין ישנה אימא שמרחמת, שתמיד יכול הוא לבוא ולהכנס תחת כנפיה."
הרב שג"ר, זכרון ליום ראשון, דרשות לימים -נוראים, הוצאת ישיבת שיח, עמ' 19
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה