"הרבי של מרטין לותר קינג"

 חיבור קצר של דרור בונדי "אלוהים הומניזם ודמוקרטיה במשנתו של אברהם יהושע השל" בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה נפתח כך:

"זמן מועט לפני שנרצח באפריל 1968 ביטא מרטין לותר קינג את הערכתו הרבה כלפי חברו הטוב, אברהם יהושע השל:

' הוא אכן נביא אמת גדול[...] פה ושם מגלים אנו את אלו שמסרבים לשקוט מאחורי חומת המגן של חלונות הזכוכית הצבעוניים, שאינם חדלים לבקש את גילויי הרלוונטיות של התובנות האתיות האדירות של המורשת היהודית־נוצרית שלנו, היום, לדורנו. אני מרגיש שהרב השל הוא אחד מן האנשים הרלוונטיים לכל הזמנים, שניצבים תמיד בתובנה נבואית כדי להדריך אותנו בימים קשים אלו. הוא היה אתנו ברבים מן המאבקים שלנו. אני זוכר את הצעידה מסלמה למונטגומרי, איך הוא עמד לצדי וביחד עמנו בשעה שניצבנו נוכח המשבר. אני זוכר היטב את המפגש שלנו בשיקגו, בכנס על דת וגזע.'*

קינג והשל נפגשו לראשונה חמש שנים לפני כן בשיקגו, וקרבתם הרוחנית המוסרית הייתה לחברות אישית אמיצה בצעדה המשותפת שלהם בסלמה ב1965. כך כתב השל ביומנו על משמעותה של צעדה זו עבורו:

' עלו בשיכרוני אותן הליכות שהלכתי לצדם של אדמו"רים במגוון הזדמנויות. הרגשתי תחושת קודש במעשי. ד"ר קינג הביע בפני פעמים מספר את הוקרתו. הוא אמר 'איני יכול לומר לך עד כמה נוכחותך משמעותית בעבורנו' [...] חשתי שוב את שחשבתי על הממסד היהודי הדתי כבר לפני שנים - שהוא שוב החמיץ הזדמנות אדירה, את ההזדמנות לפרש את תנועת זכויות האזרח במונחי היהדות.'*"

* הערות השוליים הושמטו. ראו במקור. יש הרבה מה לעיין ולומר על הסיפור הזה אך אכמ"ל