"דבר מוביל לדבר."
אתמול, לכבוד היארצייט של אברהם יהושע השל, הבאתי כאן את הקטע הראשון שמופיע בפרק "קטעי מבוא" במהדורה החדשה של הספר השלישי בחיבורו של השל : תורה מן השמים באספקלריה של הדורות ( להלן: תמ"ה ) בעריכת ד"ר דרור בונדי.
בדברי פתיחה לפרק מסביר בונדי מה פשר הכותרת "קטעי מבוא":
" מבוא זה כולו - עצם קיומו ומבנהו - הוא פרי מעשה עריכה שלי מקטעים של כתב היד שתוכנם הולם מבוא. אכן יש כאן 'קטעי מבוא' יותר מאשר מבוא. בהערות העריכה המפורטות שצירפתי בסוף היצירה, פירטתי את הסיבות שהביאו אותי ליצירתה של יחידה זו ואת פרטי מלאכת הרכבתה. שם גם הבאתי קטעי מבוא שהשל ציין במפורש שהם נועדו ל'מבוא כרך ג', אך בחרתי שלא לכלול אותם כאן מסיבות שציינתי שם. מכל מקום, אני תקווה שהתוצאה עצמה מצדיקה את התוספת."*
כשאת מעיינת, בעקבות הדברים דלעיל של דרור, בפרק הלפני האחרון במהדורה החדשה : "דין וחשבון על מלאכת העריכה", את מגלה שלא רק מלאכת עריכה לפנינו, ולא רק מלאכת מחקר. לפנינו מלאכת בילוש של ממש.
אך לא נקדים את המאוחר.
ככל שהסיפור שבפי דרור על גלגוליו של הכרך השלישי של תמ"ה הוא הזוי ומרתק, אין זה כמובן העיקר בהקשר ל"השל".
מהו אם כן העיקר בהקשר ל"השל" ?
הנה "העיקר":
The essence of living as a human being is being challenged, being tempted, being called. We pray for wisdom, for laws of knowing how to respond to our being challenged. Living is not enough by itself. Just to be is a blessing. Just to live is holy. And yet being alive is no answer to the problems of living. To be or not to be is not the question. The vital question is: how to be and how not to be ?
The tendency to forget this vital question is the tragic disease of contemporary man, a disease that may prove fatal, that may end in disaster. To pray is to recollect passionately the perpetual urgency of this vital question.
A.J.Heschel , On Prayer, in Moral Grandeur and Spiritual Audacity, FS&G, p.264
עיקר החיים כבן אדם הוא להיות מאותגר, להיות מפותה, להיות נקרא. אנו מתפללים עבור חכמה, לחוקים שיורו לנו לדעת כיצד להיענות לעובדת היותנו מאותגרים. לחיות כשלעצמו אינו מספיק. להיות לבדה הינו ברכה. לחיות לבדה הינו קדוש. ועם זאת היותך בחיים אינה תשובה לבעיות החיים. להיות או לא להיות איננה השאלה. השאלה החיונית היא: כיצד להיות וכיצד לא להיות ?
הנטייה לשכוח את השאלה החיונית הזאת היא המחלה הטראגית של האדם בן זמננו, מחלה שעלולה להתגלות כסופנית, נטייה שעלולה להסתיים באסון. להתפלל משמע להיזכר בלהט בדחיפות המתמדת של השאלה החיונית הזאת.
התרגום לעיל הוא של הח"מ
המשך ב"נ יבוא
שבוע טוב
ג'ף
*דרור בונדי בעמ' 905 לכרך ב' למהדורה החדשה בעריכתו של ספרו של א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בהוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה