לזכר הנופלים, איחולי שחרור לאלתר לחטופות ולחטופים, למשפחות, לימים טובים יותר לכולנו
עלה בדעתי לומר כך:
"'יואל הופמן' לא הוביל אותי אל הזן. יואל הופמן הוא הוא זן"
כעת. "זמן" ההבהרות.
יואל הופמן במרכאות כי הכוונה היא למכלול יצירתו ולא לאיש שלא הכרתי.
להתעניינות בזן הגעתי בהחלט באופן ישיר דרך הקריאה ביצירות הופמן.
לפני שפרסם סיפורים, יואל הופמן פירסם מחקרים ותרגומים ליצירות יפניות שונות. היתה לי הוה אמינא כי עיון ביצירות "המוקדמות" של הופמן יתנו לי צוהר, כזה או אחר, ליצירותיו ה"מאוחרות". ההוה אמינא התגלתה כנכונה. מאד.
להמחשת הדברים ולהרחבת מה שלהם תוך הכרה שמדובר אך בטעימה ראשונית וחלקית מאד, אביא כאן קטעים מתוך המבוא של יואל הופמן ל"ספר הזֶן של ג'וֹשוּ":
"מהו המסר של ג'וֹשוּ ? המסר של ג'וֹשוּ הוא שאין שום מסר: שהעולם על כל דבריו השונים אינו 'טוב' או 'רע', לא 'קדוש' או 'טמא' - אין הוא שום דבר מעבר לעצמו. 'אני ניגש היישר ללב העניין', אמר ג'וֹשוּ. הוא נשאל שוב ושוב מהו לב העניין, ואומר שהוא נמצא 'ממש מול העיניים': 'זהו עץ האלון בחצר הקדמית'; 'רגל הכיסא'; 'הקומקום שנחרך...'
תודעתנו מורגלת להגיב לדברים במונחים של הבחנה וזיהוי. ברקע התהליך התודעתי הזה נמצאת הדעה הקדומה לפיה מעבר לקיומם הפשוט של הדברים ישנה 'מהות', ומעבר לחזותם יש 'משמעות'. אבל ברגע שנבין שקיומם של הדברים הוא הוא מהותם, מה עוד נותר להבין ? בחיפושנו אחרי 'משמעות' ניסינו כמעט כל תשובה אפשרית זולת התשובה הפשוטה והברורה ביותר: שמשמעותם של הדברים היא הדברים עצמם. הכול קיים, כל עוד אי אפשר להכחישו. מכל מקום, סיבת קיומו אינה שוכנת בשום דבר אחר, ולא בשום עיקרון או אמת מעבר לדבר עצמו. מהותו של דבר היא שום דבר, מאומה."*
שנשמע בשורות טובות
ג'ף
*מתוך המבוא של יואל הופמן ל"ספר הזֶן של ג'וֹשוּ", הטקסט של הספר תורגם מסינית לאנגלית בידי יואל הופמן והופיע בספר Radical Zen בשנת 1978. הנוסח העברי תורגם מאנגלית לעברית בידי דרור בורשטיין, ונערך בידי יואל הופמן בשנת 2006. הזכויות בעברית שמורות להוצאת בבל ולמשכל הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד. הציטוט לעיל הוא כאמור מתוך המבוא לספר, ואין מספרי עמודים לא במבוא ולא בספר. הפסקאות בספר עצמו ממוספרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה