"הסופר מלמד את הקורא להבין את העולם כשאלה."
- מילן קונדרה
התלבטתי אם להקדים את התרגום לציטוט להלן של מילן ( "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" ) קונדרה או להביא קודם את המקור באנגלית ( כפי שראיתי אותו בפייס השבוע ). החלטתי להביא קודם את הגרסה שלי בעברית לדברים.
טיפשותם של אנשים נובעת מכך שיש להם תשובה לכל דבר. חכמת הנובלה נובעת מכך שיש לה שאלה לכל דבר. כאשר דון קישוט יצא אל העולם, הפך העולם למיסתורין לנגד עיניו.זוהי מורשתה של הנבולה האירופית הראשונה לכל ההסטוריה של הנובלה שבאה אחריה. הסופר מלמד את הקורא להבין את העולם כשאלה. ישנה חכמה וסובלנות בגישה ההיא. בעולם הבנוי על וודאויות מקודשות - הנובלה מתה. העולם הטוטליטרי, בין אם מיוסדת על מרקס, על איסלם או כל דבר אחר, הוא עולם של תשובות במקום שאלות. בעולם כזה אין מקום לנובלה.
The stupidity of people comes from having an answer for everything. The wisdom of the novel comes from having a question for everything. When Don Quixote went out into the world, that world turned into a mystery before his eyes. That is the legacy of the first European novel to the entire subsequent history of the novel. The novelist teaches the reader to comprehend the world as a question. There is wisdom and tolerance in that attitude. In a world built on sacrosanct certainties the novel is dead. The totalitarian world, whether founded on Marx, Islam, or anything else, is a world of answers rather than questions. There, the novel has no place.'
– Milan Kundera
"פתאום," כותב יואב הופמן בפסקה 16 ל"הלב הוא קטמנדו", "בלא סיבה, ליבו נשבר.
הלב האדום שראה כל מיני דברים -
רחובות, נרות שעווה שבוערים בלילה,
אין ספור רגליים - הלב הזה קורס מפני
הבדידות ומפני האימה.
אין עוד במה להיאחז ( יהואחים חושב )
והוא בוכה כמו תַּן או כמו תנשמת או כמו
נהר אגדי שמוליך מה שמוליך בלא
תִּכְלָה."*
שבת שלום
ג'ף
* יואל הופמן, הלב הוא קטמנדו, פסקה 16, כתר הוצאה לאור בע"מ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה