"סוד כבוש בתוכנו, שעד עתה העלמתיו. בכלוב הדומה לכלוב של ציפורים, אך נישא בגובה של אדם ממוצע, כלואה כבר שנים נערה מאמצֶה. היא שפופה ורזה ועיניה משוקעות עמוק בארובותיהן. רוב היום היא מכורבלת על מצעו של הכלוב בלא להוציא הגה מפיה, אך יש ימים שהיא יושבת על רגליה השלובות ובוהה. בלילות, לרוב בלילות הקיץ, היא עומדת על ברכיה וצוֹוחת כבעל חיים פצוע, ואז מחריד קיומה האומלל את כולנו. אי אפשר להרגיעה. לפעמים נמשכות צווחותיה שעות. לפנים היה מצבה חמור יותר. עתה מטפלים בה שלש נשים ועגלון, ואם יש צורך עגלון נוסף."
אהרן אפלפלד, "לַיִש", הזכויות שמורות למחבר וכתר הוצאה לאור בע"מ, עמ' 55
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה