אומר יוסאריאן לדוק דניקה:
"'אינך יכול לקרקע מישהו שהוא מטורף ?'
דוק משיב: 'או בטח. אני חייב לעשות זאת. יש הוראה האומרת שעלי לקרקע כל מטורף.'
'אז למה אינך מקרקע אותי אני מטורף. שאל את קלווינג'ר.'
'קלווינג'ר? א י פ ה קלווינג'ר ? אתה תמצא את קלווינג'ר ואני אשאל אותו.'
' אז שאל כל אחד מהאחרים. הם יגידו לך איזה מטורף אני.'
'הם מטורפים.'
'אז למה אינך מקרקע אותם ?'
'למה אינם מבקשים ממני לקרקע אותם ?'
' משום שהם מטורפים . זו הסיבה.'
'כמובן שהם מטורפים,' השיב דוק דניקה.'רק כרגע אמרתי לך שהם מטורפים, לא כן ? ואינך יכול לתת למטורפים להחליט אם אתה מטורף או לא, נכון ?
יוסאריאן התבונן בו במבט מפוקח וניסה גישה אחרת. 'אור מטורף ?'
'כמובן,' אמר דוק דניקה.
'אותו אתה יכול לקרקע ?'
'אני יכול. אבל קודם הוא חייב לבקש זאת ממני. זהו חלק מההוראה.'
'אז למה אין הוא מבקש זאת ממך ?'
'משום שהוא מטורף,' אמר דוק דניקה. ' הוא חייב להיות מטורף כדי להוסיף לטוס משימות־קרב, לאחר כל המזלות שהיו לו. בטח שאני יכול לקרקע את אור, אבל תחילה עליו לבקש זאת ממני.'
'וזה כל מה שעליו לעשות כדי להיות מקורקע?'
'זה הכל. שיבקש ממני.'
'ואז תוכל לקרקע אותו ?' שאל יוסאריאן.
'לא. אז לא אוכל לקרקע אותו.'
'כוונתך שיש כאן מילכוד ?'
'מובן שיש כאן מילכוד.' השיב דוק דניקה. 'מילכוד־22. כל הרוצה להשתחרר משרות קרבי אינו מטורף אמיתי.'
היה רק מילכוד אחד והוא מילכוד־22, שהדגיש כי דאגה לביטחון האישי נוכח סכנה אמיתית ומיידית, איננה אלא תהליך שכלי נבון. אור היה מטורף ויכול היה להיות מקורקע. היה עליו רק לבקש: ובו ברגע שהיה עושה זאת, כבר לא היה מטורף והיה עליו לטוס משימות נוספות. אור היה מטורף בטוסו למשימות נוספות ושפוי אם לא טס, אבל אם היה שפוי היה עליו לטוס שוב. אם טס היה מטורף ולא היה חייב לעשות זאת; אבל אם לא רצה לטוס היה שפוי וחייב היה לעשות זאת. יוסאריאן זועזע עמוקות מפשטותו המוחלטת של סעיף זה במילכוד־22 ופלט שריקה מלאת הערכה.
'חתיכת מילכוד, המילכוד־22 הזה,' הוא ציין.
' הטוב שבכולם.' הסכים דוק דניקה."
ג'וזף הלר, מילכוד־22, "ביתן" הוצאה לאור, תרגום רפי לנדאו ובני הדר, המלהב"ד : אמיר אורן עמ' 43 - 45
"'אינך יכול לקרקע מישהו שהוא מטורף ?'
דוק משיב: 'או בטח. אני חייב לעשות זאת. יש הוראה האומרת שעלי לקרקע כל מטורף.'
'אז למה אינך מקרקע אותי אני מטורף. שאל את קלווינג'ר.'
'קלווינג'ר? א י פ ה קלווינג'ר ? אתה תמצא את קלווינג'ר ואני אשאל אותו.'
' אז שאל כל אחד מהאחרים. הם יגידו לך איזה מטורף אני.'
'הם מטורפים.'
'אז למה אינך מקרקע אותם ?'
'למה אינם מבקשים ממני לקרקע אותם ?'
' משום שהם מטורפים . זו הסיבה.'
'כמובן שהם מטורפים,' השיב דוק דניקה.'רק כרגע אמרתי לך שהם מטורפים, לא כן ? ואינך יכול לתת למטורפים להחליט אם אתה מטורף או לא, נכון ?
יוסאריאן התבונן בו במבט מפוקח וניסה גישה אחרת. 'אור מטורף ?'
'כמובן,' אמר דוק דניקה.
'אותו אתה יכול לקרקע ?'
'אני יכול. אבל קודם הוא חייב לבקש זאת ממני. זהו חלק מההוראה.'
'אז למה אין הוא מבקש זאת ממך ?'
'משום שהוא מטורף,' אמר דוק דניקה. ' הוא חייב להיות מטורף כדי להוסיף לטוס משימות־קרב, לאחר כל המזלות שהיו לו. בטח שאני יכול לקרקע את אור, אבל תחילה עליו לבקש זאת ממני.'
'וזה כל מה שעליו לעשות כדי להיות מקורקע?'
'זה הכל. שיבקש ממני.'
'ואז תוכל לקרקע אותו ?' שאל יוסאריאן.
'לא. אז לא אוכל לקרקע אותו.'
'כוונתך שיש כאן מילכוד ?'
'מובן שיש כאן מילכוד.' השיב דוק דניקה. 'מילכוד־22. כל הרוצה להשתחרר משרות קרבי אינו מטורף אמיתי.'
היה רק מילכוד אחד והוא מילכוד־22, שהדגיש כי דאגה לביטחון האישי נוכח סכנה אמיתית ומיידית, איננה אלא תהליך שכלי נבון. אור היה מטורף ויכול היה להיות מקורקע. היה עליו רק לבקש: ובו ברגע שהיה עושה זאת, כבר לא היה מטורף והיה עליו לטוס משימות נוספות. אור היה מטורף בטוסו למשימות נוספות ושפוי אם לא טס, אבל אם היה שפוי היה עליו לטוס שוב. אם טס היה מטורף ולא היה חייב לעשות זאת; אבל אם לא רצה לטוס היה שפוי וחייב היה לעשות זאת. יוסאריאן זועזע עמוקות מפשטותו המוחלטת של סעיף זה במילכוד־22 ופלט שריקה מלאת הערכה.
'חתיכת מילכוד, המילכוד־22 הזה,' הוא ציין.
' הטוב שבכולם.' הסכים דוק דניקה."
ג'וזף הלר, מילכוד־22, "ביתן" הוצאה לאור, תרגום רפי לנדאו ובני הדר, המלהב"ד : אמיר אורן עמ' 43 - 45
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה