יגאל שוורץ על יצירת יואל הופמן:
"את מכלול היצירה של יואל הופמן אני קורא כסדרה של פואמות פוסט־אפוקליפטיות,* הנסמכות, באורח מסיבי, על חומרים אוטוביוגרפיים. הנחת המוצא ההגותית העומדת ברקע כל המפעל האמנותי הגדול שלפנינו היא שעם התפרצותם של מאורעות השואה קץ הקץ על עולם התרבות המערבית ובמיוחד על עיקריו של המוסר האירופי 'האוניברסלי'.* מאורעות השואה נתפסים בכתבי הופמן - שלא סולח ולא שוכח ( דברי הברכה ששלח לגוף שארגן את אירועי התרבות לכבוד אירופה היו : The Jews too / Greet the Union of Europe / In their ancient Yiddish / From below ) - כאיבוד עצמי לדעת של העידן המודרני, עידן הנאורות האירופי, ואת מקומו, תפסה לדעתו, הברבריות, במופע טבטוני מחודש, נאצי־פאגני. זו הרימה ראש, ניסתה וכמעט הצליחה לחסל את היהודים, שהם בעיני הופמן - לצדו של ישו - הנציגים האולטימטיבים של המוסר, הצדק והחסד במרחב המונותאיסטי.*"^
מועדים לשמחה
ג'ף
^יגאל שוורץ, במאמר "'צופה ואונייה נטרפת' - הפואמות הפוסט־אפוקליפטיות של יואל הופמן", בקובץ "ללכת ברחובות הפנימיים היקום של יואל הופמן", ( מאמריפ פרי עטם של נילי רחל שרף גולד ויגאל שוורץ ) בהוצאת משכל - הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 102
* הערות השוליים שבטקסט המקורי הושמטו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה