היה לי תפקיד קטן, ללא קטע דיבור
בעלילת גבורה מדממת. הייתי אחד
מאלה שהופצצו, אחד מהאנושות הנמלטת.
ברקע המנהיג הגדול
כרכר כמו תרנגול מהמרפסת,
שמא היה זה שחקן גדול
מחקה את המנהיג הגדול.
זה אני, אמרתי לילדודס.
אני שנדחק בין הגבר
עם שני הידיים החבושות המורמות
לבין האשה הזקנה שפיה פעור
כאילו להראות לנו שן כלשהי
שכואבת הרבה. מאות פעמים
צפינו בסרטון, מעולם
לא הצליחו לזהות אותי
בתוככי ההמון האפור ההוא
המון אפור בדומה לכל המון אפור אחר
קדימה למיטות, אמרתי לבסוף
אני יודע שהייתי שם. טייק אחד בלבד עשו
לא היה פנאי ליותר.
רצנו והמטוסים לחלכו את ראשנו
ונעלמו כלא היו
בעמדנו המומים בעיר הבוערת,
אבל את זה, כמובן, לא צילמו.
מה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה