תחת הכותרת "שכחנו את השאלה" כותב אברהם יהושע השל את הדברים הבאים :
"המכשול המשמעותי ביותר שנתקלים בו אנשים מודרניים בבואם לדון בהתגלות אינו נובע מספקותיהם בדבר מידת האותנטיות של תיאורי הנביאים את החוויות שפקדו אותם. גם ההוכחה החותכת ביותר לאמיתות התיאורים הללו, אפילו הייתה בנמצא, לא הייתה מוסיפה. הבעיה החמורה ביותר היא היעדר הבעיה. כדי שתשובה תהא בעלת משמעות עלינו להניח מראש, שקיימת מודעות לשאלה שהיא מבקשת לענות עליה. אך האקלים של חיינו כיום אינו מעודד את המשך צמיחתן של שאלות שעובדו וטופחו במשך דורות רבים.
המקרא היא תשובה לשאלה העליונה : מה ה' דורש מאתנו ? אולם שאלה זו כבר חלפה מן העולם. אלוהים מצטייר כערפל סמיך הנחבא מאחורי רעלה של חידות. קולו נעשה לנו זר, זר לרוחנו, ללבנו ולנשמותינו. למדנו להטות אוזן קשובה לכל 'אני' למעט ה'אני' של אלוהים. האדם בן זמננו יכול להצהיר בגאווה: דבר בממלכת החי אינו זר לי, אך ממלכתו של מלך מלכי המלכים זרה לי מכול וכול. זהו גורלו של המקרא בחיים המודרניים: אמנם הוא מספק תשובה נשגבת, אך כבר אין אנו זוכרים את השאלה. אם לא נצליח לגלות מחדש את השאלה, 'אין מצב' שנבין את המקרא."
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי בשינוי אחד לענין התרגום ושינוי נוסף לענין החלוקה לשתי פסקאות. במקור הטקסט מופיע בפסקה אחת - ג'ף , עמ 136
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה