במאמר שנקרא "בשבח השטות" In Praise of Folly, שוטח סימיק בפסקת הפתיחה תחזית דימיונית לשנת 2000. בין השאר, הוא צופה שתימצא אנדרטה ענקית של אלויס פרסלי על מאדים ושיין אדום עתיק יופק מכוסות פלסטיק משומשות של רשתות מזון מהיר.
בפסקה השניה הוא שואל:
"מה לגבי השירה ? מה יעשו משוררים במאה הבאה ? אינך צריך להיות נוסטרודמוס", הוא כותב "כדי לחזות שמשוררים יעשו בדיוק מה שהם עשו במשך שלשת אלפים שנה: הם ימשיכו לצרוח ולבעוט אודות כך שאף אחד לא מעריך אותם."*
כתגובה או במענה למחשבה הזאת, סימיק ממשיך והוגה בגוף ראשון בקורותיה הדימיוניות מימי קדם ועד ימינו של משוררת יוונית בשם סאפו. לפי ויקיפדיה, אבוי, סאפו היתה פופולרית בימי חייה כאלויס בימי חייו. ניחא, לנו יש את תכניות הראליטי חלף סיפורי המיתולוגיה היוונית על אלים ואנשים; כיצד בכלל אפשר להשוות ?
בכל מקרה, או טו טו מתחיל שבוע עבודה חדש, של שנה חדשה. ככל שירשה הזמן, במסגרת המעקב שלנו אחר סימיק, נעקוב, אולי גם אחר הגיגיו אודות השירה באמצעות אותה סאפו.
נחיה ונראה
שנה אזרחית חדשה וטובה שתהיה לנו
*צ'ארלס סימיק, במסה שנקראת "In Praise of Folly", בקובץ "החיים של דימויים" ( The Life of Images ), בהוצאת Harper Collins , כל הזכויות שמורות לצ'ארלס סימיק, עמ' 134-133,התרגום שלי - ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה