צ'ארלס סימיק כותב תחת הכותרת "המורד" בספר שעיינתי בו השבת :
"כשעולה המסך , אני יושב על סיר בחצר האחורית של סבא שלי בכפר קטן בסרביה. השנה היא 1940. אני נראה מאושר. זהו יום קיץ שטוף שמש, על אף שהיטלר כבר כבש את מרבית אירופה. אין לי מושג, כמובן, שהוא וסטלין זוממים מזימה מורכבת להפוך אותי למשורר אמריקאי."*
איך אני, להבדיל, נעשיתי ישראלי ?
ראשית בגלל גולני. לפני כן בגלל תיכון חדש בת"א, ולפני כן בגלל החלטת הוריי לעלות ארצה יחד עם המשפחה. אבי סיפר שהרגיש בארה"ב "זר בארץ זרה" ושנים אחר מותו, סיפרה אימי ששניהם הרגישו לא נח בקהילות בהן גרו בגלל השפעת־יתר של בעלי ממון על הנעשה בהן. היום אני ישראלי בגלל ירוחם והמדבר והמחלוקות. המחלוקות בפייסבוק ובכל אתר ואתר תחת השמיים; שמיים שמכילים את כולנו כאן, בינתיים.
* צ'ארלס סימיק, "המורד" The Renegade, ב"החיים של דימויים", The Life of Images' הוצאת Harper Collins Publishers, עמ' 243, התרגום של הח"מ - ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה