" מקור עיקרי לאי־ההבנות שלנו הוא שאיננו *משקיפים* על השימוש של מלותינו - לדקדוק שלנו חסרה אפשרות ההשקפה־מעל. - הייצוג המשקיף־מעל מעניק אותה ההבנה המתהווה מתוקף כך שאנו 'רואים קשרים'. מכאן החשיבות של מציאתן והמצאתן של *חוליות ביניים*.
מושג הייצוג המשקף־מעל הוא בעל חשיבות יסודית עבורנו. הוא מציין את צורת־הייצוג שלנו, את האופן שבו אנו רואים את הדברים. ( האם זוהי 'השקפת־עולם' ?)"
לודוויג ויטגנשטיין, סעיף 122 לחקירות פילוסופיות, תרגמה עדנה אולמן־מרגלית, הוצאת מאגנס, עמ' 84
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה