קצת מטרידה אותי האובססיה שלי, לאחרונה, לכתיבתו של צ'ארלס סימיק.
אחרי יובל שנים בארץ לא יכולת, גודמן, למצוא שירה ישראלית שתיתן את המזור שאתה מוצא בסימיק ?
אני יודע ?!
כנראה שעליה או הגירה הוא סיפור קצת יותר מורכב ממה שהיה נראה לאנשי מפא"י בשנות החמישים והששים.
לצד מעבר מארץ לארץ , מתרבות לתרבות ומשפה לשפה, יש את ענין הילדות.
הילדות, כפי שכבר לימד אותנו אפלפלד ואחרים, היא המקור - המקור בהא הידיעה לכל יצירה.
לפחות אצל יוצרים מסוימים, דוגמת אפלפלד וסימיק.
סימיק נוהג לומר שהיטלר וסטלין היו סוכני הנסיעות של מיליונים , ובכלל אלה הוריו וגם הוא.
זכרון הילדות הראשון שלו, ( או אחד הראשונים ) הוא הפצצת בלגרד ב1941 על ידי הנאצים כשהוא בן 3.
אפלפלד העביר את ילדותו, מגיל 8 ואילך לערך, ביערות אוקראיינה בין השאר כשולייה לחבורות פשע.
את ילדותי שלי להבדיל להבדיל העברתי מול הטלויזיה בארה"ב צופה בסדרות של קפטיין קנגארו ורוי רוג'רס ובוולטר קרונקייט מדווח על זוועות מלחמת ויאטנאם והנחיתה הראשונה על הירח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה