רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 27 באפריל 2017

אלו דברים לשבת פרשת תזריע מצורע תשע"ז (לא סופי)

דילן הוא כמובן הפסקול של דורנו.
משהו השתבש לאחרונה בעולם אמרתי לעצמי לפני שרשמתי את השורה הפותחת.
האמנם ? האמת אני לא בטוח. אולי
על כל פנים דילן כתב כך עוד כמה שנים לפני עלייתו של טראמפ לשלטון בארה"ב.


הוא כתב כך עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השלישי. ונזכרתי זה עתה כי אחד השירים המוקדמים שלו נקרא
Talking World War III Blues.

הנה קליפ של שיר מהאלבום " עולם השתבש", בו דילן מופיע כדמות צ'פלניסיקי ( ? chaplinesque )'מביט החוצה לעבר עולם די קודר.



ואגב קודר, בשיר אחר מאלבום אחר ( מוקדם יותר)  דילן מודיע לנו שטרם נפלה החשכה, אך אנחנו בדרך אליה





שבת שלום
     ג'ף

יום ראשון, 23 באפריל 2017

אלו דברים למסכת ברכות (א 4)


שמתי לב שהכהנים אוכלים ארוחת ערב בחבורה ואילו העני אוכל פתו לבד.
אמר מר: ' משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן', ורמינהו: 'מאימתי קורין את שמע בערבין ? משהעני נכנס לאכול פתו במלח...'" ( ברכות  ב ע"ב)
הכהנים נכנסים בהדי הדדי*. העני לבדו.

מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, ה"עני" "זוהר" בבדידותו, כמו גם באלמוניותו, השכבות המבוססות, ה"אליטות" לעולם אינן צועדות לבד, אלא בחבורות חבורות...הן משתייכות לקבוצת ייחוס ושיוך זה מגונן על ומקדם כאחד  את חבריה במשים ובלי משים...

( המשך יבוא...)



* וראה ברכות מח ע"א  "ינאי ומלכתא כריכו ריפתא בהדי הדדי.."

יום חמישי, 20 באפריל 2017

אלו דברים למסכת ברכות (א. 3)


אהוד בנאי שר כעת ברקע.

" על ההנהגה הלאומית בדורות התנאים היה להתמודד עם בעיות רוחניות-דתיות וקיומיות, שהתעוררו בשל חורבן ירושלים והמקדש ובשל המכות הנוראיות בנפש וברכוש, שהוכתה יהדות ארץ -ישראל בשתי מלחמותיה הגדולות. הוטל עליה לבנות עם ודת ללא מקדש. פירוש הדבר לא רק בדיקה מחודשת של סולם הערכים הדתי והלאומי, אלא גם יצירת כלים ודפוסי התנהגות חדשים במקום חלק מאלו שהיו קיימים בימים שעד המשבר הגדול."
י. כהן, שם

 "יללת התן צפירת הרכבת הם כולם שביל אחד מתמשך "



ש: מאימתי קורין שמע בערבית ?
ת: משעה שהכהנים  נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר.

כמה וכמה שאלות יש כאן.

"כל אחד חי בעולם אחר כל כך גדול השוני"


"רגיל היה האדם בתקופה העתיקה לראות כל דבר באספקלריה. בעיניו אין חלקי המציאות סגורים בתוך עצמם, סתומים ואטומים; להיפך, כל דבר הוא אור חוזר."

 א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק א)  הוצאת שונצין, עמ' LV



אלו דברים לשבת פרשת שמיני תשע"ז


"רבות מחשבות בלב איש..."

היו כמה תכניות לאלו דברים לשבת זו.  דברים השתנו "על הדרך".
פתחתי את ספרו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, "חיי עולם" על מנת לעיין בפרק על פרשת שמיני.
הספר נפתח לעמוד האחרון של הדברים לפרשת צו, כותרת המשנה שם היא : "בעיות החיים". בעיות החיים אחרי החגים לא נעיין ?!
ובכן אלו הדברים שם:

"בעיות החיים
שני העניינים הללו: בעיית הנותר והפיגול והעניין של אש התמיד, הם בעצם בעיות החיים של יהודי שומר מצוות.
הבעיה הראשונה היא בעיית הפיגול והנותר. לא רק  כאשר מותירים ממש מהקורבן, גם כשרק עולה בראש המחשבה:'כמה היה טוב אם לא היה כל כך צפוף ולחוץ' - זהו בבחינת פיגול. לפעמים לאדם שהולך בדרך המצוות, היה טוב אילו לא היה כל כך דוחק. מדוע קשה לאנשים לקום בבוקר ולהתפלל ? האם זה כל כך כואב ? מה שמפריע לאנשים זה שצריך לעשות את זה תמיד, גם בימים שאין לא זמן ולא מצב-רוח, וזה גם מה שעושה את ההבדל. ברגע שאתה רוצה לשנות את החוקים ולאכול את הקורבן לשלושת ימים, התורה אומרת דבר, שהוא תמוה בחריפות שלו: 'לא יחשב לו, פיגול יהיה', 'הנפש האוכלת עוֹנה תשא' ! אתה לוקח דבר שהיה קורבן, ועושה ממנו פיקניק. אם רוצים לעשות משהו שיהיה קל יותר, נוח יותר, נעים יותר - 'פיגול יהיה לא ירצה ולא יחשב'.
הבעיה השניה היא אש התמיד; אדם לא יכול אמנם לחיות כל הזמן בהתלהבות בדרגא עילאה, ולא יכול לשאת מאורעות גדולים מעבר לגבול מסוים, אבל לפחות כשהוא מקריב קורבן לה' - הוא צריך להישאר ולהישרף על המזבח. זאת פעולה מאד לא דרמטית; ובכל זאת , אדם צריך לזכור שאש התמיד, שיכולה אמנם לבעור בשקט ובהסתר, צריכה להמשיך ולבעור כל היום וכל הלילה - 'אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה'."
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוך המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 217
שבת שלום
    ג'ף

נ.ב "צפו פגיעה" לשינויים בזמן הקרוב במתכונת הפרסומים בבלוג הזה. ( מי שלא רשום כמנוי לבלוג - לא בטוח שיראה / תראה את השינויים)


יום שישי, 14 באפריל 2017

יום חמישי, 13 באפריל 2017

אלו דברים לשבת חול המועד פסח תשע"ז


הרב שג"ר בקובץ של דרשות לחג הפסח , שנקרא "זמן של חירות" , הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר. מתוך דרשה  שנקראת  "מי ברא אלה" בעמ' 131, 132 ו136


"בחסידות לימדו כי שאלת ' מה נשתנה ?' שנשאלת בליל הפסח היא הגורם והתנאי לגאולה. הגאולה היא בכך שהאדם שואל, ומעורר את השינוי ממצב הגלות. עצם שאלת השאלה הוא זה שיביא ליציאה מהמצר. המקור של רעיון זה מצוי בזוהר הקדוש, בדברי ר' אלעזר הדורש את המילה א-להים ומפרקה לשתי מילים , מי-אלה."
בהמשך, מביא הרב שג"ר את הטקסט מהזוהר, מפרשו ומפרט את עיקרי הדברים הטמונים בפסקה דלעיל תוך התייחסות לטקסטים נוספים מכתבי חסידות איזביצא לרבות ה"מי השילוח". הרב שג"ר מתייחס בדברים ליסוד המכונן שב"שאלה" וב"פליאה", אלמנטים שמוצאים ביטוי מרכזי, גם בהגותו של אברהם יהושע השל (והדים בהגותו של י. ליבוביץ)

בסיום דבריו שם אומר הרב שג"ר:

"מי השילוח מלמד דבר נפלא. העובדה שדווקא אדם מסוים משתומם נוכח תופעה, הופכת לבחירה אלוקית ! הקב"ה בוחר להאיר בלבו של אברהם את הקושיה, והיא עצמה התירוץ. מי השילוח לא רואה בשאלה דבר חסר קיום שיש לדחותו או להדחיקו; השאלה בעבורו היא מציאות עובדתית, מציאות המעוררת את פליאתו והנה אות לבחירת ה' בו. תנועה שכזאת מתפלאת מהקושיה, והיא עצמה הופכת פליאה, 'מי ברא אלה'. דומה הדבר לשאלה רטורית: זו איננה שאלה שמזמינה תשובה -  התשובה נמצאת בשאלה עצמה ! היא שואלת על הדבר, לדוגמה: איך עשית את זה ? זו תמיהה לא רק על העובדה, אלא על עצם האפשרות של העובדה. שאלתו של אברהם הופכת משאלה על ' הבירה הדולקת', לפליאה על עצם מציאות השאלה בלבו, וכדבריו של האדמו"ר: ' מדוע התעורר בלבו להרעיש ולהרעים לידע מי ברא את העולם ומלואה ?' אם כן, השאלה איננה רק פתח להארה שתבוא או ניעור וערעור של המוכר והיבש, אלא השאלה עצמה היא המסר והבחירה האלוקית המיוחלת."
שבת שלום ומועדים לשמחה
           ג'ף



יום רביעי, 12 באפריל 2017

אלו דברים על מסכת ברכות (א.2 )


"מאימתי" של ברכות שולח אותך ( באמצעות גוגול וויקי - משהו) ל"מאימתי" של פתיחת מסכת תענית. אותה שאלה או שאלות דומות במשנה ובגמרא.
מאימתי קורין שמע בערבית ? ( בערבין - במהדורת שטיינזלץ - מאיפה הוא הביא את שינוי הגרסה הזה ?); מאימתי מזכירין גבורות גשמים ?
הגמרא בשני המקומות שואלת : "תנא היכא קאי דקתני מאימתי ?" -"היכן עומד חכם המשנה ששואל את השאלה הזאת המניחה הנחה שלא פירשו אותה, במקרה האחד על החובה לקרוא קריאת שמע בערבית ובמקרה השני  לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם " בתפילה -  אגב מסתבר שעם כל הכבוד לגוגול ולרשת - יש עדיין שאלות שתוכל למצוא את התשובות אליהן רק מפי אנשים לרבות נשים מומחים ( ל.ק על מקורות ומסורות ) -.
מי ? מי בדיוק שאל את השאלות הללו  ? מסתמה הן נשאלו בבתי המדרש....
"לכל תקופה חשיבות משלה, ואף על פי כן, יש תקופות שלעשייה הרוחנית-התרבותית ( עידן רייכל שר כעת ברקע* ) שלהן השפעה החורגת הרחק מעבר לגבולותיהן, השפעה רבת עוצמה שעיצבה את החברה היהודית במשך מאות ואלפי שנים. תקופה כזו היא תקופת התנאים, שהיא מן התקופות שקבעו ערכים, אורחות-חיים, מוסדות ומסגרות העומדים עד עצם היום הזה."  
- יחזקאל כהן, פרקים בתולדות תקופת התנאים, המחלקה לתרבות תורנית - משרד החינוך והתרבות, ירושלים תשל"ח עמ' 9 
כעת רייכל שר "קוצים". הווי ארצישראלית דהעידנא, כשהעידנא היא העת ובעונה אחת חול המועד של פסח תשע"ז וימי תחילת המאה העשרים ואחד, השנה הראשונה לשלטונו של טראמפ כנשיא ארה"ב. "הזוי" אמרנו כבר ? " אני אדם משוממקום שמחפש לו רק סיבה לנשום" שר עידן רייכל.

חבר פייסבוק, חדש יחסית, סועד את אמו בבית חולים בארה"ב ומלין על הטיפול הרפואי. מה כבר אפשר לעשות מכאן, מלבד להגיב בדברי עידוד והזדהות. סיפרתי לו שאני במצב דומה, ביקשתי לדפוק את הראש בקיר...חלף לתת אגרוף בפנים לאחד מאנשי הצוות שחשבתי שמתנהג לא כיאות ולא כמצופה....וסיפרתי לו שניתן לדעתי על פי רוב, לסמוך על האנושיות הבסיסית  והרצון הטוב הבסיסי של אנשי  הצוות על אף רגעים לסתור....על פי רוב, כפי שמציין דילן באחד השירים.^

*




^


מאימתי קורין את שמע בערבית ? מאימתי ?

אלו דברים על מסכת ברכות (א.1)


בעקבות ליל הסדר, בעקבות יציאת מצרים, ובעקבות ימים רבים - שונים ומשונים - ולכבוד הרגל -
הופתעתי לראות  - בפתיחה למסכת של שטיינזלץ - כי סדר זרעים ידוע כ"סדר אמונה"; הופתעתי גם לראות את נקודות הממשק הרבות בין דברי הרב שטיינזלץ לדברים של השל במקומות רבים ושונים על עיקרי היהדות. 
היחס בין עיקרים, בין "אמונה" למצוות ( לפי ליבוביץ חד הם) הוא גם נושא שהרב שטיינזלץ אבן ישראל עוסק בו בפתיחה. הופתעתי לראות שכותרתו של פרק ח' שם, היא "אלו דברים".
בשטח הספר, - שטח ההפקר שבין גבולות מדינות עוינות ( מסתבר שנצים זה שם עצם זכרי ) - קורים דברים מדברים שונים ומשונים, תהליכים במשך שנים "מתחת לראדר", משוררים בשולי הדברים, האחד שזוכה בנובל ועוד כל מיני דברים. משונים כבר אמרנו.
"מאימתי ?" איזו מן שאלה זאת ? אימתי ? מאימתי ?
לשון של חכמים, לשון תקופת המשנה בארץ ישראל.  
אותו השביל שמתחיל כאן, בארץ ישראל, בין סניף בנק למעיין.

יום שישי, 7 באפריל 2017

אלו דברים לשבת הגדול - פרשת צו תשע"ז


"העובדה שעל פרשת דרכיה של ההיסטוריה הישראלית נפגשו שני 'אבות העולם' שהיו למסוללי נתיבות באמונות ודעות, רבת חשיבות היא. פגישה של אדירי מחשבה מנוגדים בתכלית המתווכחים בדברים העומדים ברומו של עולם עלולה היתה לגלות בעיות שבאמונה שמנהג חכמים לכסות עליהן.

דור דור ודורשיו. חידה חידה וביאוריה; וכל העמוקה מחברתה ביאוריה מרובים ממנה. אף התורה נקנית בשתי דרכים: בדרך הסברא ובדרך החזון. דרכו של רבי ישמעאל הפשט. דרכו של רבי עקיבא המסתורין. וברור שהם לא יצרו את משנותיהם יש מאין. הפרשי דרכים הללו מעשה דורות הם, ולא נתגלו פתאום בדורם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. מקורם בגישות שונות לתורת ישראל, שנשתלשלו במהלך התקופות. אוצרות מחשבה היו צבורים באומה, ומפיהם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא אנו שומעים קולות ובנות קול של דורות שקדמו להם. אלא שבבית מדרשותיהם נתגבשו הדעות והגיעו לידי צורה שכמותן לא ידעו בדורות הקודמים. הם שיצרו את הצינורות שלתוכם נכנס שפע כוחות וזרמים קדומים. ובדבריהם כדי פרנסת דורות.

אל יסוד אפייה של מחלוקת זו לא נגיע מתוך השוואה בלבד, אלא על ידי העמק חקר במהותה של כל שיטה ושיטה, במעמקים שמעבר לכל הדעות. מחקר כזה יחשוף לפנינו אותה שכבה עמוקה שממנה שואבים שני הזרמים. הם וסכסוכיהם וסתירותיהם.

סכסוכי מחשבה וזעזועי נפש הן אירועים שבכל דור ודור. בעיות הרוח פושטות צורה ולובשות צורה. עד שאתה בא לדעת את תנועת המחשבה שבתקופות האחרונות, צא ודון את השלשלת התלוייה מאחוריהם. דברים שרבי עקיבא ורבי ישמעאל מחלקו בהם, התווכחו והתנצחו בהם בעלי תריסין בימי הביניים, והם עדיין עומדים על הפרק."

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק א)  הוצאת שונצין, עמ' XLI

וראו:



שבת שלום 
    ג'ף