רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 22 בספטמבר 2016

אלו דברים לשבת פרשת כי תבוא תשע"ו (ב)


ישנה דעה, ואלי זו דעה רווחת ואולי זו גם דעה נכונה שהשל וליבוביץ מייצגים "שתי היהדויות שונות"*.
יחד עם זאת, לצד ההבדלים המהותיים בגישתם של השניים ישנם גם לא מעט קווי דמיון בהגותם.

הדברים דורשים עיון, פיתוח והרחבה, ו"עוד היד נטויה" בנושא זה. כמעין הקדמה לדברים, אביא כאן שלוש מובאות, שתיים מהשל ואחת משל ליבוביץ; מובאות שיש בהן אך לרמוז על קווי הדמיון בהגותם של  שני ההוגים השונים והחשובים כל כך עבורנו היום.

השל:
"מקורות הדת במעמקי המחשבה, בהסתכלות שלא ניתנה לביטוי, בתימהון בפני הפלא והמסתורין שלמעלה מכל השגה והבעה. מכאן שתחיית הדת לא תבוא אלא על ידי חידוש המבוכה הפנימית, על ידי ייסורי המחשבה העומדת בפני הטמיר והנעלם  שבכל דבר ודבר, לרבות הטמיר והנעלם שבמחשבה עצמה."
א.י. השל, "נשאת ונתת באמונה?" בקובץ "אלוהים מאמין באדם", בעריכת דרור בונדי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, עמ' 92

 "תחילת אמונה - מחאה נגד הסילופים, הפסלים והאלילים העומדים לפנינו תמיד, ערעור והתנגדות בעצבים ובתרפים, ביצר העבודה הזרה, בנטייה להשתחוות לצלמים שלא פסקה."
א.י. השל, "נשאת ונתת באמונה?" בקובץ "אלוהים מאמין באדם", בעריכת דרור בונדי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, עמ'  93 - 94

ליבוביץ:

" בזה אנחנו נבדלים מגויי הארצות ואין חלקנו ככל הגויים: לא בזה שיש ליהודי שומר תורה ומצוות אריכות ימים יותר מאשר לאדם שאיננו שומר תורה ומצוות, ולא שיש לו יותר נחת בחיים; גם לא בזה שלעם ישראל יש גורל העולה ומשובח מבחינה אובייקטיבית לעומת גורלם של עמים אחרים - אלא בזה שעם ישראל עובד את ה'. ולכן גם בציפיה לעתיד - 'ועל כן נקווה לה' אלוהינו' וכו'^ - לא מדובר בעתידו של האדם היהודי , וגם לא בעתידו של העם היהודי, אלא מדובר שאנחנו מצפים שכל העולם יכיר באלוהים, כשם שעם ישראל ( על-כל-פנים עם ישראל האידיאלי, לא האקטואלי ) מכיר באלוהים. זהו המובן העמוק של המושג הגדול של בחירת עם ישראל. אין זה מענק שהוענק לנו, אלא זו המשימה הגדולה והקשה ביותר שהוטלה עלינו - שה' הוא אלוהינו באשר אנחנו מכירים בו כאלוהינו."
י. ליבוביץ, "הערות לפרשיות השבוע", ישיעהו ליבוביץ, הוצאת אקדמון  עמ' 129

שבת שלום
    ג'ף

* המונח הוא של מיכה גודמן ( אין קשר משפחתי )
^ דברים אלו הם המשך לפסקה קודמת שם, בו ליבוביץ  דן   "באחת התעודות הגדולות ביותר...שיש לאמונה ביהדות"..."תפילת" "עלינו לשבח".


יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

milosz czeslaw

From "Against Incomprehensible Poetry" by   Czeslaw Milosz:

"After a long life devoted to reflecting and writing, I have been thinking about what is, for me, the core of my reflections. I have reached the conclusion that it is exactly the same as when I was fifteen years old and, reared in the Roman Catholic religion, encountered for the first time the so-called scientific worldview in my biology classes. True, we hear, nowadays that we have learned to divide the two fields and that the truth of religion has nothing in common with the truth of science. The religious imagination in our scientific-technological civilization, however, has been eroding inexorably. Those who participate in religious rites, whatever their religion, have a great deal of difficulty maintaining their faith, whether they admit it or not. And those who have received the grace of faith believe differently from their forefathers.
This is a rather peculiar introduction to reflections on poetry. One might ask whether the questions that constrain the mind of a thelogian or a philosopher have any significance for the poet today. My response to this is yes, and I shall attempt to explain why."*

*Czeslaw Milosz, To Begin Where I am Selected Essays, Farrar, Straus and Giroux, 2001, p. 373




יום רביעי, 14 בספטמבר 2016

אלו דברים לשבת פרשת כי תצא ולחודש אלול תשע"ו


דברי הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בפרק שכותרתו: "תשובה קדמה לעולם", מתוך ספרו, "חיי שנה" הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים ומלתא בע"מ, 2008, ע' 324 - 325:

"במהות הדברים, צריכים אנחנו לחזור בתשובה על כך שאנחנו חיים חיים פרטיים - 'חיים אזרחיים'. אדם יכול להיות שומר מצוות; אבל התודעה שלו, כמכלול, היא בדרך כלל תודעה אזרחית - ללא הרגשה מוחשית של נוכחות ה' בהם. חלומם של הרבה אנשים, בעיקר אנשים דתיים, הוא להתנהג עם הקב"ה כמו שנוהגים בכמה משפחות עם הוריהם הזקנים: אדם שולח את אביו למושב זקנים, מהודר ככל שיוכל להרשות לעצמו, ואומר לו: 'אבא, אני אוהב אותך, אני אבוא לבקר אותך בכל יום, אפילו אביא איתי את הילדים; אבל יש לי בקשה אחת: אל תבוא אלי הביתה.' כך היינו רוצים לעשות עם הקב"ה: אנו מוכנים לבנות לו בית, אפילו יקר - בתנאי שהוא יישאר שם, ולא יבוא אלינו; כי אנחנו רוצים לחיות את חיינו בלעדיו. אנחנו מוכנים לתת לקב"ה אחוזים - בכסף, בזמן, אפילו בנוחות - בתנאי שתהיה הפרדה מהותית בין התחום שלנו לתחום שלו.
ההפרדה הזו אין פירושה, בהכרח, שאנו רוצים להיות נואפים, גנבים או אוכלי טריפות; פירושה שאנו רוצים לחיות 'חיים נורמליים' כשאר הגויים, שכן זהו בדיוק המודל שלהם: בונים קתדרלות שאין כמוהן ליופי, שלפעמים משקיעים בבנייתן מאות שנים - אבל הן עומדות לעצמן, הן אינן מגיעות אל האדם עצמו. לכל אחד יש את הבית הפרטי שלו.
הפיתוי לחיות חיים שכאלו, לא נוצר מחמת חטא, ואף לא מחמת חיסרון אנושי של אדם זה או אחר; זהו הפיתוי של מציאות העולם באשר הוא עולם. העולם הוא 'העלם' - הסתר פנים, ומשום כך הוא נותן את האפשרות לחיות חיים שכאלו - אשר במרכזם ובמהותם תלויים בכל מיני דברים אחרים, ולא בקב"ה. על הדבר הזה צריך לעשות תשובה. גם אם לא עוברים אף עבירה, יש צורך לעשות תשובה על עצם חיי היוםיום הרגילים; שכן ההרגשה של מציאות ה' היא הנקודה המרכזית של היותנו יהודים."


יש הרבה דברים, לרבות דברי ביקורת, שאפשר ואולי צריך, לומר בהקשר לדברים לעיל.

הוגים  גדולים, דוגמת השל ויבדל"א הרב עדין, כוונתם לעורר אותנו לא רק לתשובה, אלא גם - לחשיבה.

שבת שלום
      ג'ף






יום חמישי, 8 בספטמבר 2016

אלו דברים לשבת פרשת שופטים תשע"ו

היו לי כוונות ותכניות אחרות לאלו דברים לשבת זו. התכניות השתבשו והכוונות נותרו בגדר כוונות. ואז ראיתי, בנקודת זמן של המתנה כלשהי את הדיווח הזה מקצה העולם; דיווח שהגיע "לייב" לפייסבוק שלי. הקשר לפרשת שופטים ושוטרים גלוי על פניו. הנה הוא לפניכם.
גם הכוונה לפרסם את אלו דברים במתכונתה זו, השתבשה, והדברים התעכבו. וזה לטובה. חשבתי בינתיים: אנחנו חיים בעולם שבהרבה מובנים הוא שונה תכלית שינוי מעולם העבר, לטוב ולרע. הצורך בסדר חברתי, קיים ועומד מאז ומעולם. האלימות המטורפת ברחבי העולם, תהיינה סיבותיה כפי שתהיינה, אך ממחישה את הצורך בכוח שיטור יעיל.
מבחינה כרונולוגית המפגש הראשון של האזרח עם מערכת המשפט (הפלילי)  הוא עם השוטר.
בפרשתנו הקדימה התורה את השופטים לשוטרים. אין כאן שום עניין אישי. יש כאן עניין מוסדי. המשפט המהותי קודם מן הבחינה המהותית להפעלת הכוח שבמסגרת האכיפה; המשפט המהותי קובע את גבולותיה, את מגבלותיה של הפעלת הכוח השלטוני.
כך צריך להיות.

שבת שלום
    ג'ף

יום חמישי, 1 בספטמבר 2016

אלו דברים לשבת ר"ח, פ' ראה תשע"ו

מתוך "הערות לפרשיות השבוע", ישיעהו ליבוביץ, הוצאת אקדמון  עמ' 121:

"בזמן המועט העומד לרשותנו, אני רוצה לעמוד, וגם זה בדרך רמז בלבד, על ענין החוקה הסוציאלית, שבמסגרתה אמורים שני פסוקים מפורסמים, שיש לברר את היחס ואת הקשר - או שמא את הניגוד - ביניהם. בשמיטת כספים נאמר 'כי לא יהיה-בך אביון, כי-ברך יברכך ה' בארץ' וכו'. ובמצות צדקה, בקשר ל'לא תקפוץ את-ידך...פתוח תפתח את-ידך', נאמר: ' כי לא-יחדל אביון מקרב הארץ'. הסתירה בין שני הפסוקים האלה היא מדומה. את 'לא יהיה-בך אביון' אין להבין כהבטחה, אלא כדרישה המכוונת לאדם. מוטל עלינו למנוע מציאות אביון בקרבנו על-ידי קיום מצות שמיטת כספים וכל הדינים האחרים שמשמעותם היא סוציאלית. בלעדי סידורים אלה, שאנחנו חייבים להנהיגם, יתקיים הפסוק האחר:' לא-יחדל אביון מקרב הארץ.' האביון איננו מתבטל מעצמו, ז.א: משטר שיש בו עוני ודלות איננו מתבטל מעצמו, ואף אין להטיל את ביטולו על 'הפותח את ידו ומשביע לכל רצון'. אלא ה' דורש ממנו  שנדאג שלא יהיה אביון בקרב הארץ.

הדבר הזה הוא חשוב, משום שממנו יש ללמוד על הרבה דברים, האמורים הן בתורה והן בנביאים והמוחזקים כעין הבטחות למה שיבוא על-כל-פנים. משמעותה של הבטחה אלהית איננה כמו אורקולום אלילי, שמגיד לנו מה יהיה. אילו היה זה ככה, לא היתה בזה משמעות דתית. הבטחה אלהית היא תמיד דרישה המכוונת לאדם: כך צריך להיות. כך הובן עניין ההבטחות הנבואיות ע"י תוספות, תעודה גדולה של היהדות הרבנית, כ-2,500 שנה לאחר מתן תורה, ומשמעותו עמוקה מאד מבחינה אמונית דווקא:' אין נביא מתנבא אלא מה שראוי להיות' - ואין בזה ערובה שכך יהיה. דברים אלה אמורים גם בעניין גאולת ישראל ושיבת ישראל. כל זה ראוי להיות אבל אם אכן יהיה דבר זה תלוי, לפחות בחלקו, בנו."



שבת שלום וחודש טוב
       ג'ף

יום שלישי, 30 באוגוסט 2016

יום שני, 29 באוגוסט 2016