רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 23 במרץ 2017

אלו דברים לשבת פרשת ויקהל- פקודי שבת החודש תשע"ז




"to live and be gone"

ישי רוזן צבי מסיים מאמר ביקורת על התרגום של החלק הראשון של ספרו של השל ביידיש על הקוצקר, שיצא לאור לפני כשנה - שנתיים באלו המילים:

"בראיון האחרון, שבועות לפני מותו, אמר השל למראיינו כי מי שמבחין בין אנשים על פי צבעם לוקה במחלת עיניים חריפה. קשה לחשוב על מרחק גדול יותר בין דתיותו של השל וזו של ישראל היום. דתיות מרוצה מעצמה, שמשדרת בעיקר עליונות ואקסקלוסיביזם. ' הקוצקאי עדיין מצפה לחסידיו', גם השל. ואולי בעצם זהו מקום המפגש העמוק ביניהם."*

בהצלחה למ.ס הפועל  ירוחם במשחקה היום  נגד קרית גת !!


שבת שלום
    ג'ף

*הארץ  25.9.15

יום חמישי, 16 במרץ 2017

אלו דברים לשבת פרשת כי תשא תשע"ז


"הישראלים רגילים לתוויות ברורות, בעיקר בנושאים דתיים. התרגלנו לחשוב – ואולי אין זו חשיבה כלל? – דרך סטיגמות. כך אנו מבחינים בין "דתיים" ו"חילונים", "חרדים" ו"מסורתיים". סגולתו הראשונה של ספרו החדש של הרב שג"ר היא שהוא ממוטט את ההבחנות הברורות מדי, שאין להן על מה להתבסס.
כשספר דרשות של הרב שג"ר יוצא בהוצאה כ"רסלינג" ופונה לקהל שאינו בהכרח קהל הבית שלו, יש כאן בשורה שבכוחה לנפץ את התוויות. אל מול קהל הקוראים המשוער הזה מדבר רב, אורתודוקסי, ראש ישיבה, ומתוך דבריו אנו קולטים שיח אחר, רגישות אחרת, טון שונה ממה שציפינו לו מאיש הממסד הדתי, לכאורה. שיח, רגישות, טון, המגרים את הסקרנות להמשיך ולקרוא. אכן, בין רבבות הספרים המתפרסמים על נושאים יהודיים אפשר להרגיש כאן רטט של רעננות, של חדשנות, של תעוזה מחשבתית."
- רוני קליין במאמר ביקורת על הספר במדור השבת של "מקור ראשון"
https://musaf-shabbat.com/2014/12/12/%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A5-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F/
לפני זמן מה קראתי דברים על הספר הזה...אני לא זוכר את הדברים במדוייק וטרם מצאתי את המקור להם. מדובר בדברים שהתייחסו לכך שבמאמרי הספר יש תמציות, או בעצם שאריות, מה שנשאר אחרי שניקית מן הדת או מן אמונה את ה גינונים החברתיים, השגרתיים, השקריים, המוסדיים, מצוות אנשים מלומדה וכהנה. בגרעין, בשארית יש איזה דבר מה....
אני נזכר בדברים על רקע התבטאויות בזמן האחרון, של "דתיים" ושל "לא דתיים", של פוליטיקאים מימין ושל פוליטיקאים משמאל.
אין יותר מדי דמויות מופת בעידן הנוכחי.
אנשים צריכים לדמויות מופת, דמויות מופת שאינם עגלי זהב.
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" הורנו חז"ל.
באחד הפוסטים בפייס על "קו 58" השבוע נכתב: "קו 58 עוסק בשאלות ולא בתשובות" ( זהו ציטוט לא מדוייק מהזכרון ). השל לימד אותנו על חשיבותן של השאלות. אסא כשר יבדל"א מלמד אותנו על החשיבות לא להישאר תקוע בעולם השאלות. בפרק הראשון ב"ספר קטן על משמעות החיים":
"לא מעטים מן העוסקים במחשבה הקרויה 'פילוסופיה' סבורים כי לא התשובה עיקר, אלא השאלה. ברוח זו הם מתפעלים מסימן השאלה, מתרפקים עליו, משתבחים בו, אולם לטעמנו העיקר נעלם מעיניהם והוא, שכל שאלה אמיתית מזמינה מאמץ למצוא לה תשובה טובה. שאלה אמיתית, כמוה כבעיה אמיתית, ככל שאפשר להתפעל מהופעתה, לעולם אין היא אלא מחציתה של התמונה המלאה. מחצית אחת עשויה מן הבעיה, המחצית השניה חייבת להיות עשויה מפתרון. מה שמצטייר כבעיה שאפשר לעסוק בה, בלי לטרוח על פתרונה, אינה בעיה אמיתית."*
"שאלה אמיתית, כמוה כבעיה אמיתית, ככל שאפשר להתפעל מהופעתה, לעולם אין היא אלא מחציתה של התמונה המלאה. מחצית אחת עשויה מן הבעיה, המחצית השניה חייבת להיות עשויה מפתרון. "
לו יהי ונזכה לראות את התמונה המלאה.
שבת שלום
   ג'ף
*אסא כשר, בקובץ "משמעות החיים", הוצאת הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז, עמ' 17


יום חמישי, 9 במרץ 2017

אלו דברים לשבת פרשת תצוה - פרשת זכור תשע"ז


באלו דברים לפני שבע שנים הבאתי דברים באנגלית פרי עטו של חוסה אורטגה כפי שהובאו על ידי אביבה גוטליב זורנברג בפרק על אסתר בספרה "תהום אל תהום סערות הנפש של גיבורי התנ"ך". מאז, פורסם הספר בתרגום ( של ענת שולץ ) לעברית  והנה אותם הדברים בעברית:

"וזו האמת הפשוטה - לחיות פירושו להרגיש אבוד - ומי שמקבל את האמת הזאת כבר החל למצוא את עצמו, לעמוד על קרקע יציבה. באופן אינסטינקטיבי, כפי שעושים הניצולים מספינה טרופה, הוא יביט סביב בחיפוש אחר דבר מה שיוכל לדבוק בו, ואותו מבט טרגי, חסר רחמים, מבט כן לחלוטין משום שמדובר בישועתו, יביא לכך שהוא יכניס סדר אל התוהו של חייו. אלה הם הרעיונות האמיתיים היחידים; רעיונותיהם של הניצולים מספינה טרופה."
וממשיכה שם, זורנברג:
"רעיונותיהם של הניצולים מספינה טרופה: בשפה אחרת , המהר"ל מנסח את חוכמתה של אסתר כהבנה שהאדם, בפני עצמו , חסר, לא שלם; האשליה המסוכנת, הרת המוות, מקורה בהתעלמות מן הסופיות, בנטייתו של האדם לדמיין כי הוא כול יכול. הרעיונות האמיתיים של הניצולים גורמים לנו שנכיר בפגיעותנו כברואים, נושאים בחובם את אפשרות ההפלגה אל מה שמעבר."*

שבת שלום ופורים שמייח :-)

       ג'ף

*אביבה גוטליב זורנברג, "תהום אל תהום, סערות הנפש של גיבורי התנ"ך", הוצאת כנרת, זמורה ביתן דביר - מוציאים לאור בע"מ,127, הערות השוליים הושמטו

יום שישי, 3 במרץ 2017

יום חמישי, 2 במרץ 2017

השיר הזה צריך להיות חלק מתכנית הלימודים

אלו דברים לשבת פרשת תרומה תשע"ז


ה"סופ"ש" מאיים על השבת. מי שמאחל ביום ששי - "סופ"ש נעים" חלף "שבת שלום", מעלים, במכוון או שלא במכוון, את השבת.
אני נגד מלחמות, ובכלל זה, מלחמות תרבות. יחד עם זאת צריכים להיות ערים למגמות ולתהליכים, הן במישור האישי הן במישור החברתי. אדם מוותר לעצמו בנקודה קטנה ושולית...אם הוא אינו ערני לסכנות שבדרך, לרבות הסכנות שאורבות בתוככי עצמו,  כעבור זמן מה מתברר שהוא נרדם בשמירה, ואו שהסוסים כבר ברחו מן האורווה, או שנגנבו או - משהו אחר יותר חמור.

תוצאת תמונה עבור שלום רוזנברג טוב ורע בהגות היהודית

התמונה בשער ספרו של שלום רוזנברג היא של תחריט של פרנסיסקו גויה - "תרדמת התבונה יוצרת מפלצות".

תמונה קשורה

המשל כאן הוא חריף מיד. אני לא חושב שמי ש"חוגג" "סופ"ש" חלף השבת מקביל ל"מפלצות". יחד עם זאת - אני כן חושב שחברה ויותר נכון האנשים שהם הם אותה חברה, חייבים להיות ערים למגמות שמתרחשות בה. העלייה של טראמפ - לא היתה פתאומית. מדובר בהבשלה של תהליך שהתרחש, "מתחת לפני השטח" במשך שנים.
סטיות ועוולות של "החברה", של הממסד השלטוני, של האליטות החברתיות, של אדם לחברו, הן עתיקות יומין. אין בהן שום חדש, ואין הן מייחדות את דורנו. הייחוד היחיד שיש כאן הוא שכעת תורנו. התור של מי שקורא את אלו דברים כעת, מי שחולק יחד איתי את הזמן הקצוב, השהייה הקצובה הזאת על פני כדור הארץ. נשמת הרגע.
מהי משמעותה של השבת לאדם המודרני ? מיהו אדם ?
אלה שאלות, ישר מבית מדרשו של אברהם יהושע השל.
"מי אני רואה כשאני רואה אדם ?" שאל השל חזור ושאול.
"זוהי שאלת יסוד", אמר השל לקהל של סטודנטים בקליפורניה בשיחה שקיים איתם ב1968. "השאלה הזאת עומדת ביסוד כל השאלות החברתיות, כגון בהחלטה שלי להצטרף או להצטרף לצעדה  למען שוויון זכויות", הפציר השל בקהל שומעיו .  השל טען שמלחמת ויאטנאם - מעוררת שאלה דתית. שנים לא הבנתי למה ? עד ששמעתי אותה השיחה - שבה הוא פירש - מי שהחליט להפציץ את הויאטקונג  בנאפאלם  - לא ראה באויב הזה - בני אדם. מי שהחליט להפציץ ערים שלמות בצפון ויאט נאם בהתעלם מהקרבנות האזרחיים של התקיפות - לא ראה בתושבי הערים הללו  - בני אדם. הגנראלים האמריקאים אגב ראו גם בתושבי דרום ויאט נאם - כ"אנשים נחותים" לעומת "האדם המערבי הלבן".


שבת שלום
    ג'ף

יום חמישי, 23 בפברואר 2017

אלו דברים לשבת פרשת משפטים תשע"ז


נפל בחלקי השנה, ובשיבוץ לדברי תורה ב"אפיקים", בית הכנסת בירוחם שהוקם על ידי גרעין "משמיע שלום" בשנות השבעים במאה שעברה, שובצתי לשבת פרשת משפטים.
ציווים רבים, כפי הידוע, ישנם בתורה, ביהדות ובחיים בכלל. בין השאר, הציווי לקבוע עתים לתורה. דרכם של ציווים, שלעתים אין ממלאים אותם, כך גם בעניין זה -אלא בעתים יוצאי דופן, של אין ברירה וכדומה. שלש פעמים בפסקה אחת "מופיעה לך" המלה עתים - זה לא רע. "עת לעשות לה' הפרו תורתך".
בכל אופן, באחד הטרמפים השבוע לכיוון באר שבע, בשלהי עידן קו 58 הממשי, עידן הנסיעות התכופות בקו הזה, הלוך וחזור מירוחם לבאר שבע, שמעתי ברדיו על ההתעללות בבית האבות בחיפה. במסגרת ההכנה של דבר התורה, היתה באמתחתי מהדורת כיס של ספר שמות. חיפשתי, תוך כדי הנסיעה, את הפסוקים שבפרשה המדברים על הסיטואציה הזאת, על העוולה הקשה הזאת...ולא ממש מצאתי. נזכרתי בדברים מפרשת השבוע שעבר "כבד את אביך ואת אימך" שמדברים ישירות להתעללות בקשישים.
באחד מימי השבוע, במניין שחרית של אפיקים, עיינתי שוב בפרשה ומבין שלל המשפטים, "קפצו מול עיני" הדברים הבאים:

כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן.  אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה, אֹתוֹ--כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ.   וְחָרָה אַפִּי, וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב; וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים

רש"י על אתר: הוא הדין לכל אדם, אלא שדיבר הכתוב בהווה לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם.

שבת שלום
     ג'ף