רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום שלישי, 19 בספטמבר 2017

אלו דברים לראש השנה תשע"ח


"איזה כלל גדול שכל המצוות תלויות בו ? רבי עקיבא אומר: ' ואהבת לרעך כמוך' ( ויקרא יט, יח) ; רבי ישמעאל אומר: עבודה זרה שקולה כנגד כל המצוות; באו כל המצוות ללמד על מצווה זו.
בדוק ותמצא, שאין כלל כמאמרו של רבי ישמעאל ההולם את מציאות האדם ואת טעמי המצוות גם יחד. האמת עד לעצמו. חותמו של אדם עבודת אלילים. ניתנו החיים להבחן בנטייה טבעית זו, ביצר זה, להשתחוות לאליל ולהתעלם מאלוהים. החליפות והתמורות בצורת האלילים, שחלו במשך הדורות, אינן אלא למראית עין. האלילים חיים וקיימים, פושטים צורה ולובשים צורה."

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק א)  הוצאת שונצין, עמ' XLVIII- XLVII

     שנה טובה
כתיבה וחתימה טובה
          ג'ף

יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

אלו דברים לשבת פרשת ניצבים-וילך תשע"ז

.
הרב שג"ר*:

"באחד משיחותיו מלמד רבי נחמן מברסלב כך:

' כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלוקים' (תהילים קלה) , דוד המלך עליו השלום אמר: כי אני ידעתי, אני ידעתי דייקא, כי גדולת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחבירו ואפילו לעצמו אי אפשר לספר מיום ליום, לפי מה שמזריח לו ומתנוצץ באותו היום, אינו יכול לספר לעצמו ליום שני הזריחה והתנוצצות של גדולתו יתברך שהיה אתמול. ועל כן אמר:' כי אני ידעתי', אני ידעתי דייקא, כי אי אפשר לספר כלל.** 

למעשה, לדעת רבי נחמן, לא רק שהאמונה היא שפה פרטית - היא כלל איננה שפה. זהו הקושי בהצגת האמונה. תמיד יישאר סרח עודף בלתי ממולל, מסתורין ואינטימיות שלא ניתן וגם לא ראוי לחשוף, שכן חשיפה כזו היא הפרת האינטימיות של האמונה.^ איני מתעלם מהרובד הציבורי-פומבי של האמונה, מהיותה , בסופו של דבר, גם שפה ציבורית; אולם הקולקטיביות של האמונה היא הצעד השני, לא הראשון."


שבת שלום
      ג'ף


*הרב שג"ר  במאמר שנקרא "אמונתי - אמונה בעולם פוסטמודרני" בתוך הקובץ "לוחות ושברי לוחות הגות יהודית נוכח הפוסטמודרניזם" ,הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד ומכון כתבי הרב שג"ר  בעמ' 407-408

** שיחות הר"ן, א. בהמשך מצטט רבי נחמן את דברי הזוהר הקדוש על הפסוק 'נודע בשערים בעלה' בהם נאמר:'כל חד...לפום מה דמשער בליביה ( ספר הזוהר, א, פרשת וירא, דף קג ע"ב)
^ בהערת שוליים כאן מפנה הרב שג"ר לדברי י. ליבוביץ'. ההערה הושמטה לעת עתה, משיקולי דוחק השעה.

יום חמישי, 7 בספטמבר 2017

אלו דברים לשבת פרשת כי תבוא תשע"ז



You walk into the room
With your pencil in your hand
You see somebody naked
And you say, "Who is that man?"
You try so hard
But you don't understand
Just what you'll say
When you get home

Because something is happening here
But you don't know what it is
  ?Do you, Mister Jones

אתה נכנס לחדר
כאשר בידך עפרון
באדם ערום אתה חוזה
ואתה אומר:" מי הוא האיש הזה?"
אתה מנסה ככל יכולתך
אבל לא מצליח למצוא פתרון
מה לומר

כאשר תגיע הביתה


כי משהו קורה כאן
אבל אתה לא יודע מה
האם אתה מבין זאת, מיסטר ג'ונס?^


אני לא יודע אם הדבר צריך לראיה, אבל לאחרונה, נתקלתי בראיה, באחת הראיות לכך, שאנו חיים בעולם חולה, חולה עד מאד. אני מתכוון לסרט דוקומנטרי על חייה של הנסיכה דיאנה. אני מתכוון להערצת ההמונים כלפי בית המלוכה, הפער העצום מבחינה כלכלית-חברתית בין האריסטוקרטיה ל'פשוטי העם',  רדיפת התקשורת כדי לספק את יצר הסקרנות שלא לומר המציצנות של ההמון. האינטריגות בבית המלוכה, ועוד. אני יודע: אין בזה כל חידוש. אני לא חתום כאן על חידושים.
ברקע הדברים תובנות יסוד. 
"יש מצבים" כותב השל ב"אלוהים מבקש", "שבהם מופר הפרה גסה היחס שבין חוק לפנימיות, בין משמעת למשוש. בשל חששם הידוע מפני פגיעה ברוח החוק האלוהי קבעו חז"ל דרגה גבוהה של הקפדה בקיום המצוות. בחברה במודרנית יש נשמות מרוממות שבכוחן להגיע לדרגה זו, אך לא פעם היא עומדת מעבר לכוחם של אנשים רגילים. האם חייבת ההלכה להמשיך להתעלם מקולה של האגדה ?

וזה שנאמר 'אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים' [יש' יא 13], כי באמת אלו השני שבטים הם תמיד מתנגדים זה לזה, כי עניין החיים שנתן הקדוש ברוך הוא בשבט אפרים הוא להתרכז בכל דבר מעשה על הדין וההלכה מבלי לסור ממנו, ולכן כשהכתוב מזהיר את ישראל לבלתי יחטאו, מטרת התורה אז יאמר פן תצלח כאש בית יוסף [עמ' ה 6]

...ושורש החיים של יהודה הוא להביט תמיד להשם יתברך בכל דבר מעשה אף על פי שראה האיך הדין נוטה, עם כל זאת מביט להשם יתברך שיראה אותו עומק האמת בהדבר, כי יוכל להיות אף שהדין אמת הוא לפי טענות בעלי דינים אך אינו לאמיתו כי פן יטען אחד טענה שקרית כמו שמצינו בקני' דרבא, וכמו כן נמצא בכל ענינים, וזאת הוא שורש החיים של יהודה, להביט לה' בכל דבר ולא להתנהג על פי מצוות אנשים מלומדים אף שעשה אתמול מעשה כזו מכל מקום היום אינו רוצה לסמוך על עצמו רק שהשם יתברך יאיר לו מחדש רצונו יתברך, ועניין זה יחייב לפעמים לעשות מעשה נגד ההלכה כי 'עת לעשות לה' הפרו תורתו'.

ולזה אלו השני שבטים מתנגדים זה לזה, ולעתיד נאמר 'אפרים לא יקנא ויהודה לא יצר', היינו שלאפרים לא יהי טענה על יהודה במה שיוצא חוץ להלכה, ולא יצר לו מזה כי יראה השם יתברך לאפרים את כוונת יהודה שהוא מכוון לשם שמים ולא להנאת עצמו וממילא יהיה שלום ביניהם.<ר' מרדכי יוסף מאיזביצ'ה, מי השילוח, וינה תר"ך, דף יד ע"ד- טו ע"א>"#

והדברים כמובן צריכים לימוד ועיון

שבת שלום
     ג'ף

#א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 270 - 271



^מתוך בלדה לאיש רזה, של בוב דילן
התרגום הוא מאתר תרגומי דילן.
 http://www.angelfire.com/blues/hebrewdylan/dylanwithindex.htm
באתר לא מצוין מי המתרגם




from BALLAD OF A THIN MAN (Words and Music by Bob Dylan) 1965 Warner Bros. Inc Renewed 1993 Special Rider Music




יום ראשון, 3 בספטמבר 2017

האפקט של האקלים על תצורתו של האף

How nose shapes are influenced by climate ?

בפתחה של השיחה של השל באוניברסיטה בקליפורניה ב1968 זו היתה אחת השאלות שהשל מנה - כשאלה שהוא לא ידון בה, שאלה שאינה מעניינת אותו. ראו בסביבות הדקה הששית :

יום חמישי, 31 באוגוסט 2017

אלו דברים לשבת פרשת כי תצא תשע"ז

חמישה פרגמנטים ( fragments )  - חמישה "רסיסים" -  ועוד משהו

1. השבוע שוחחתי בטלפון עם אשה שהקול שלה שידר רוגע. רוגע הוא כפי הנראה פונקציה של תחושת שלמות - השלמה   (וממילא ביטחון עצמי במובן החיובי של המילה ). השלמה עם מי שאתה - ועם העולם, תוך הבחנה  בין הדברים שאתה יכול לשנות לבין הדברים שאתה לא יכול לשנות.

2. הטונים בשיחות ברדיו מעצבנים אותי. על פי רוב הם אינם רגועים. הם תורמים להקצנה בחברה שלנו ובאים ממקום צעקני, שלא לומר רדוד מאד.

3. טעיתי לחשוב שמדובר בתופעה שקשורה לתקופה שלנו דווקא, לימים אלה. זה לא נכון. גסות הרוח, אלימות מילולית, צעקנות, רדידות המחשבה, היו מאז ומעולם.

4. ישראל אלירז כתב על "אלימות היש" ועל "מחיר חרון היום יום".

5. ישנה נחמה בנקודת המבט של המשורר, בנקודת המבט של האשה עם הקול הרוגע.

6. ראיתי הערב כתבה על ביקור שר החוץ הבריטי אצל נפגעי הבוקו הרם בניגריה. הזוועות ופשעי המלחמה שבאפריקה קיימים וידועים עשורים רבים אם לא למעלה מזה. בילדותי היה זה ביאפרה. העולם מלא זוועות. כדברי השל:
ישנו פסוק אחד המבטא את הלך רוחו של היהודי בכל הדורות: 'ארץ נתנה ביד רשע' (איוב ט 24).
           א. י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 291

בראש השנה הקרב ובא, נאמר אחר תקיעות השופר במוסף :

  היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, אם כעבדים.  אם כבנים, רחמנו כרחם אב על בנים.  ואם כעבדים, עינינו לך תלויות, עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו, איום, קדוש.

הקב"ה מעמיד את העולם במשפט, אך מסתבר שהקב"ה אינו יכול לתקן את העולם לבדו, ללא שלוחיו עלי האדמה,ללא בני האדם.

 קיימת שותפות בין אלוהים ואדם. אלוהים זקוק לעזרתנו...
           בתוך ההיסטוריה אין האלוהים יכול לעשות את מלאכתו לבדו. הוא נתן לנו את החופש וכל תקוותה של                      הגאולה בביאת המשיח נשענת על אלוהים ואדם. אנו חייבים לעזור לו. ובכל מעשה שאנו עושים, אנו                      מעכבים או מאיצים את בוא הגאולה.
תפקידנו בהיסטוריה הוא עצום. כוונתי, תפקידנו האנושי.
א. י. השל, השיחה (החמישית) עם קרל שטרן, תרגמה ורדה לבני ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 89
שבת שלום
    ג'ף


יום חמישי, 24 באוגוסט 2017

אלו דברים לשבת פרשת שופטים תשע"ז


"מת מפצעיו הנער שנפגע בתאונת פגע וברח בירושלים" "פועל כבן 30 נהרג לאחר שנפל מגובה שלוש קומות באתר בנייה ברחוב"  כִּי-יִמָּצֵא חָלָל, בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה'  אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ, נֹפֵל, בַּשָּׂדֶה:  לֹא נוֹדַע, מִי הִכָּהוּ.   וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ, וְשֹׁפְטֶיךָ; וּמָדְדוּ, אֶל-הֶעָרִים, אֲשֶׁר, סְבִיבֹת הֶחָלָל.   וְהָיָה הָעִיר, הַקְּרֹבָה אֶל-הֶחָלָל--וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר, אֲשֶׁר לֹא-עֻבַּד בָּהּ, אֲשֶׁר לֹא-מָשְׁכָה, בְּעֹל.  וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת-הָעֶגְלָה, אֶל-נַחַל אֵיתָן, אֲשֶׁר לֹא-יֵעָבֵד בּוֹ, וְלֹא יִזָּרֵעַ; וְעָרְפוּ-שָׁם אֶת-הָעֶגְלָה, בַּנָּחַל.  וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים, בְּנֵי לֵוִי--כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ, וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה'; וְעַל-פִּיהֶם יִהְיֶה, כָּל-רִיב וְכָל-נָגַע.   וְכֹל, זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא, הַקְּרֹבִים, אֶל-הֶחָלָל--יִרְחֲצוּ, אֶת-יְדֵיהֶם, עַל-הָעֶגְלָה, הָעֲרוּפָה בַנָּחַל.   וְעָנוּ, וְאָמְרוּ:  יָדֵינוּ, לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת-הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ, לֹא רָאוּ.  כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-פָּדִיתָ, ה', וְאַל-תִּתֵּן דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל; וְנִכַּפֵּר לָהֶם, הַדָּם.  וְאַתָּה, תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי--מִקִּרְבֶּךָ:  כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי ה'.

שבת שלום
    ג'ף

יום חמישי, 17 באוגוסט 2017

רשימות על השל ליבוביץ והרב שג"ר ודילן יבדל"א




בהכנה
(מוזמנים לעיין ברשימות אחרות בבלוג שעוסקות ביוצרים אלו גם כן, ועוד )