אלו דברים לשבת ר"ח אלול - פרשת ראה תשע"ט

על פי עיון ראשוני ברשת היה זה מארק טווין שאמר: "הידיעות על מותי היו מוגזמות".

הידיעות על השריפות ביערות בברזיל והפרשנויות אודותן הביאו אותי לחשוב השבוע על סוף העולם.

סוף העולם הזכיר לי, שיר של צ'סלוב מילוש שנקרא "זמר על קץ העולם" ( בתרגומו של דוד וינפלד ).

כשעיינתי בשיר בקובץ שירי מילוש בתרגום לאנגלית שברשותי, שמתי לב, שמדובר בשיר אחד מתוך מקבץ שירים שמילוש קרא לו "קולות אנשים מסכנים". המקבץ נמצא בקובץ של שירים מוקדמים של מילוש שנקרא "הצלה". 

כשעיינתי בשיר בקובץ השירים של מילוש בתרגום לעברית שברשותי שמתי לב שהשיר נכתב בוורשה ב1943.

מעניין לציין שעל פי הקובץ באנגלית השיר נכתב בוורשה ב1944.

אין בידי קובץ שירי מילוש במקור, בפולנית, וממילא איני יודע פולנית, כך שיקשה עלי להכריע בסוגיית שנת חיבור השיר על פי הכלל שיבוא כתוב שלישי ויכריע בין שני הכתובים האחרים.

השיר פותח כך:

"ביום קץ העולם

הדבורה חגה מעל 'כובע הנזיר'*

הדייג מתקן את רשתו המבהיקה

בים מקפצים דולפינים עליזים

אנקורים צעירים נתלים במרזבים

ולנחש עור של זהב, כיאה."

השורה האחרונה דלעיל מופיעה כך באנגלית

 And the snake is gold- skinned as it should always be

* על פי השוואה לנוסח שבאנגלית אני מבין ש'כובע הנזיר' הוא סוג של פרח; באנגלית מופיעה המילה clover.

כפי שהעיר המשורר האמריקאי הדגול W S Merwin :

"לעולם אין תרגום סופי"^

בהמשך אומר מילוש:

"ואשר חיכו לרעמים וברקים

נתאכזבו.

ואשר חיכו לאותות ותרועות מלאכים

אינם מאמינים כי זה כבר מתרחש"

השיר מסתיים כך:

"ורק ישיש כסוף שיער, אשר עשוי היה להיות נביא,

אבל נביא איננו, כי אחֵר עיסוקו,

אומר תוך קשירת עגבניות:

לא יהיה קץ־עולם אחר,

לא יהיה קץ־עולם אחר."*^

אחרי שרשמתי את כל זה אני מרגיש יותר טוב.

חודש טוב ושבת שלום

       ג'ף

*^"אור יום", קובץ שירי צ'סלוב מילוש בתרגומו של דוד וינפלד, בהוצאת אבן חושן הוצאה לאור בע"מ, עמ'  15

^ ולא מיצינו כאן את שינויי הגרסאות בין הנוסח העברי לנוסח האנגלי של השיר 

אלו דברים לשבת פרשת עקב תשע"ט

"מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול"*^
זוהי הכותרת שבה הכתיר יהודה עמיחי אחד מקבצי השירה שלו.
"מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול"
אני די בטוח שהוא ידע למה התכוון, כמו שאני די בטוח שהוא ידע
שאת האושר הגדול לצד האמיתות השונות החשובות - לא ניתן
לבטא במילים.
לא בכדי דיבר אהרון אפלפלד^ וחכמים אחרים על מעלות השתיקה.
"מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול".
"נטע את הנטיעה" אמר רבן יוחנן בן זכאי
"ואחר כך צא וקבל את פני המשיח"
"אתן לך להיות בחלומותי אם תתני לי להיות בשלך"
אמר בוב דילן בבלוז למלחמת העולם השלישית.
"וכך יושב לו יודוקוליס ליפשיץ, עצוב ומיותר 
והדמעות זולגות מעיניו ללא הפסק. 
ללא הפסק, ללא הפסק, ללא הפסק, ללא הפסק. 
זה לא עסק, זה לא עסק, זה לא עסק, זה לא עסק."*

כך כתב דני סנדרסון לפני שנים.

ים של ציטוטים, ים של ציטוטים אין־סופיים

ציטוטים כמו שלטי חוצות שהוצבו בצמתים על

ידי זרים מארצות רחוקות, רק על מנת להטעות.

סימני דרך שאין לסמוך עליהם.

אבוי

ואסיים בקטע מדברים שכתב השופט חיים כהן

באחד מפסקי הדין שלו באחת הפרשות:

"בדיון הנוסף בהלכה זו המטירו עלינו הפרקליטים המלומדים גשמי ברכה של תקדימים ואסמכתאות, מאמרים והשגות, מהם ישראליים ומהם אנגליים ואמריקניים ודרום-אפריקניים ואוסטרליים, עד אשר מימיה של תורת הצפיות עלו על גדותיהם. מחשש להיסחף בנחל שוטף שכזה ולהיטבע בים פסקי-הדין והאמרות למיניהם, הורדתי מעל שולחני את כל הספרים – וביניהם גם קובץ של תשעה-עשר מאמרים שנכתבו בסוגיה זו בכתבי-עת שונים, ואשר בא-כוח המוסד לביטוח לאומי קבץ וכרך אותם בשבילנו בטוב טעם ודעת – וניגשתי למלאכת הכתיבה כשאך פקודת הנזיקים האזרחיים, 1944, ופסק-דינו הנדון של בית-משפט זה ב-ע"א 378/62; 390/62, מונחים לפני."^^

שבת שלום

    ג'ף

*^ יהודה עמיחי, הוצאת שוקן 1976 * המקור לקרדיטים: כוורת, "סיפורי פוגי", הד ארצי, 1973. מעבד או מפיק מוזיקלי אינו נזכר באלבום, ולכן הקרדיט לעיבוד ניתן למלחין השיר, במקרה זה סנדרסון. זהו גם הקרדיט ביצירה 033187001 באקו"ם וראו http://pizmonet.co.il/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA
^
^^ד"נ 12/63 ליאון נ' רינגר, פ"ד יח(4) 701, בעמ' 706. 

עוד מאפלפלד

אלו דברים לשבת נחמו - פרשת ואתחנן תשע"ט

היה נדמה לי שראיתי פעם, באיזה שהוא מקום , מאמר "בשבח התימהון".

חיפשתי בגוגול. לא מצאתי אבל הגעתי לכתבה להלן, ראיון של הודיה כריש חזוני עם אהרון אפלפלד ז"ל ב"מקור ראשון", חודשים ספורים לפני מותו.

יש התייחסות בראיון לאחד מספריו שנקרא "תימהון" וזה מה שהוביל את גוגול להפנות אותי לשם.
בכותרת הכתבה מופיע ציטוט מפי אפלפלד: "היהודי הממוצע איבד ענין ביהדות".
אני מעיין בכתבה, מחפש את הציטוט שבכותרת בגוף הדברים, לראות אותו  בהקשרו...מוצא בערך.
מוצא כמה "פנינים" נוספים כגון :

"יש מי שגדול בתורה, ואני גדול באי ידיעה. הגדול בתורה נדמה לו שהוא מעל, שהוא יודע להנהיג ציבור, שהוא יודע מה בדיוק צריך לעשות....

איך אתה רואה את הוויכוח הסוער סביב ה"הדתה", ואת ההורים שאומרים – אל תכניסו תכנים כאלו לתוך ספרי הלימוד של ילדינו?

'יש אנשים שאין להם פרספקטיבה נכונה. הם רואים את האמונה היהודית בדמות יענק'ל, מוישה או מרדכי שזורקים אבנים. בזה מסתכם אצלם היהודי המאמין. הם לא יודעים, או לא רוצים לדעת, שהיה רמב"ם והיה רבי יהודה הלוי והיה אלפסי והיה קארו שכתב את השולחן ערוך. רואים רק את יענק'ל והאבנים. יש גם יהדות יפה'.

אחרי 70 שנה, המדינה הזו יהודית יותר ממה שחשבת או פחות?

'אין לי משאלות לב, אני מקבל את המציאות כמו שהיא. במציאות יש דברים יפים ויש דברים מקולקלים. כך תמיד היה וכנראה כך גם יהיה. הפנטזיות ממני והלאה. כמובן, ליבי קרוב יותר אל היפה, אל האנושי. אני נמשך לשם. אל הכיעור לא'."

לקראת סוף הראיון אני רואה שאכן אפלפלד מתייחס לענין תימהון; ושלא בכדי שלח אותי גוגול אליו

"יש מסר כלשהו שאנשים יוצאים איתו אחרי קריאת ספריך?

'אני לא מסתובב ושואל מה מקבלים מהם. אני יכול להיות ממונה על דבר כזה? בקושי אני ממונה על עצמי", הוא צוחק. "יש הרבה אנשים שקוראים את הספרים שלי, בכל העולם. באיסלנד, בסין, ביפן. גם באוקראינה. אני לא מצפה שיבינו את הכול, את כל התסבוכת היהודית. מבינים ברמות שונות. שיבינו את האנושיות'.

והישראלים?

'אם הם יוצאים עם איזו מילה חדשה, זה יפה. מילה כמו תימהון, למשל. זו מילה מצויה וידועה, אבל יש בה מבט. יש בה ראייה של תהייה, של פליאה, אל העולם הזה שבו אנחנו חיים: תראו מה מתרחש בו'.

ועם השנים מתגברת ההבנה, או מתגבר התימהון?

הוא מחייך. 'ההבנה היא כבר תחנה אחרונה, ואני לא הייתי רוצה להיות שם'."

וראו עוד ב - https://www.makorrishon.co.il/judaism/8569/

שבת שלום

  ג'ף

אלו דברים לשבת חזון פ' דברים תשע"ט

"אם שניים רבים ואחד מהם צודק ב55 אחוזים, זה טוב מאוד ובן אדם לא צריך להרעיש עולמות בגלל זה. ומי שצודק ב־60 אחוז ? זה יפה מאוד, מזל גדול שמן הראוי לתת עליו שבח והודיה להקב"ה! ומה להגיד על הצודק ב75 אחוזים ? חכמים אומרים שזה חשוד מאוד. נו, ומה עם הצודק ב 100 אחוז ? אחד שאומר שהוא צודק בכל מאת האחוזים, הרי זה חמסן מתועב, גזלן נוראי, גדול הנבלים."

הסיפור החסידי הקצר הנ"ל מובא כ"מוטו"  בראש ספרו של צ'סלוב מילוש "הרוח השבויה"  ( 1953 ) וכן באחרית דבר (א) מאת דוד וינפלד לקובץ שירי מילוש בתרגומו  לעברית, "אור יום" בהוצאת אבן חושן הוצאה לאור בע"מ עמ' 371

שבת שלום

     ג'ף

אלו דברים לשבת פרשת מסעי תשע"ט

על פרגמנטציה ופונדמנטליזם ( חלק ג ) 

"וזה שנאמר ' אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצֹר את אפרים' [יש' יא 13], כי באמת אלו השני שבטים הם תמיד מתנגדים זה לזה, כי עניין החיים שנתן הקדוש ברוך הוא בשבט אפרים הוא להתרכז בכל דבר מעשה על הדין וההלכה מבלי לסור ממנו, ולכן כשהכתוב מזהיר את ישראל לבלתי יחטאו, מטרת התורה אז יאמר פן תצלח כאש בית יוסף [עמ' ה 6]...ושורש החיים של יהודה הוא להביט תמיד להשם יתברך בכל דבר מעשה אף על פי שראה האיך הדין נוטה, עם כל זאת מביט להשם יתברך שיראה אותו עומק האמת בהדבר, כי יוכל להיות אף שהדין אמת הוא לפי טענות בעלי דינים אך אינו לאמיתו כי פן יטעון אחד טענה שקרית כמו שמצינו בקני דרבא, וכמו כן נמצא בכל ענינים, וזאת הוא שורש החיים של יהודה, להביט לה' בכל דבר ולא להתנהג על פי מצות אנשים מלומדים אף שעשה אתמול מעשה כזו מכל מקום היום אינו רוצה לסמוך על עצמו רק שהשם יתברך יאיר לו מחדש רצונו  יתברך. ועניין זה יחייב לפעמים לעשות מעשה נגד ההלכה כי 'עת לעשות לה' הפרו תורתו'. ולזה אלו השני שבטים מתנגדים זה לזה, ולעתיד נאמר 'אפרים לא יקנא ויהודה לא יצר', היינו, שלאפרים לא יהי טענה על יהודה במה שיוצא חוץ להלכה , ולא יצר לו מזה כי יראה השם יתברך לאפרים את כוונת יהודה שהוא מכוון לשם שמים ולא להנאת עצמו וממילא יהיה שלום ביניהם."*

*ר' מרדכי יוסף מאיזביצ'ה, מי השילוח, וינה תר"ך, דף יד ע"ד- טו ע"א

"הנה, את הנצח אנו משַווים לנגדנו תמיד כרעיון שלמעלה מהשגתנו, כאיזה גודל, גודל! אבל, מנין לנו הגודל ? שמא תחת כל זה יהיה שם רק חדר אחד קטן, מעין בית־־מרחץ כפרי, כולו פיח ועשן, ועכבישים בכל פינה, והנה לך כל הנצח."^

^פנחס שדה מביא מדברי אחד מגיבורי דוסטויבסקי ב"חטא ועונשו" ( בתרגום י"ח ברנר) בקובץ "איש בחדר סגור לבו שבור ובחוץ יורדת אפלה - אמרות, תורות וסיפורי־חיים של רבי מנחם מנדל מקוצק", הוצאת שוקן, עמ' 5

יש דברים שראוי לחזור עליהם ואליהם
יש דברים שראוי לשנן
ויש דברים שראוי להתעלם מהם...שייכנסו באוזן האחת ויצאו בשניה

"ירמיהו הנביא לא דיבר על בני-דורו בלבד. רוב דברי הנבואה, של כל הנביאים, אמורים לדורות. יש דברי נבואה שהיתה להם משמעות לשעתם ושהיו מכוונים לשעתם, אבל הדברים הגדולים והחשובים והחמורים ביותר בדברי הנבואה של כל נביאי ישראל הם דברי האמת והצדק לכל הדורות ולכל הזמנים."

י. ליבוביץ על על ההפטרה לשבת פרשת מסעי וראו 
https://eludevarim.blogspot.com/2016/08/blog-post.html

ונסיים מקטע מדברי הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ יבדל"א על הפרשה:

"פרשת מסעי פותחת בתיאור מפורט אודות דרכם של בני ישראל מאז היציאה ממצרים: 'ויסעו ויחנו...ויסעו ויחנו', עוד ועוד - ארבעים ושנים מסעות. מהי משמעותה של אריכות הדברים הזו, מה ראתה התורה לספר לנו כל זאת ?

דבר אחד שעולה מרוב המפרשים הוא ש'אלה מסעיהם למוצאיהם', איננו קו ישר שהולך במסלול ברור, ויש בכך נפקא-מינה לדורות: דרכו של אדם לעולם איננה חלקה וישרה, כשם שגם בדרכם של ישראל ברור שהיו כמה סיבובים בדרך; הם הולכים צפונה, ואחר כך פונים שוב מזרחה, ודרומה ומערבה - המסלול מעוות את דרכיו ואת הליכותיו, הדרך איננה ברורה והכיוון איננו ידוע...

.....

גם אדם פרטי בסופו של דבר עובר את המסעות האלה והולך בדרך הזאת.' אלה מסעיהם למוצאיהם' - של כל בני האדם, אלא שאנחנו לא יודעים איך קוראים לתחנות. 'ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה' - מתי אדם עובר מהתחנה הזו לתחנה הזו ? אלה שתי תחנות עם שמות שיותר קל לראות את משמעותם - מתי אני נמצא בהר שפר ומתי אני נמצא בתחנה של חרדה ? מתי אני נמצא בתחנה של מטה ומתי אני נמצא בתחנה של מעלה? מתי אני נמצא על הר ומתי לא ? זהו 'נעו במעגלותיה לא תדע'."

הרב עדין אבן ישראל , "חיי עולם, שיחות על פרשת השבוע", הוצאת קורן ירושלים, ספרי מגיד, עמ' 377, 379

שבת שלום

    ג'ף