רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 25 באפריל 2013

אלו דברים לשבת פרשת אמור תשע"ג


היה קשה לי להחליט מה יופיע כאן באלו דברים לשבת זו.
קראתי בשטיינלץ ובליבוביץ על הפרשה, ומצאתי דברים מעניינים וקצת קשים.
שקלתי אפשרויות שונות אחרות אך הן נפסלו.
מבחינת קשר סיבתי, אוכל לציין כאן פוסט שראיתי השבוע בפייסבוק אשר הפנה להופעתו של הדובר הראשי להלן כמדליק משואה בערב יום העצמאות האחרון, כטריגר הלא מודע להחלטה ...
בכל אופן אני מעביר את רשות הדיבור ל...מוקי צור אחר הקדמה של דרור בונדי.




שבת שלום
     ג'ף

נ.ב בדקתי ומצאתי שהקליפ הזה הוצב כבר בבלוג בעבר, אינני זוכר אם הצבה זו הופצה גם ברשימת המייל. על כל פנים הדברים ראויים, לטעמי, לצפיה יותר מפעם אחת.

יום שישי, 19 באפריל 2013

יום חמישי, 18 באפריל 2013

אלו דברים לשבת פרשת אחרי - מות קדושים תשע"ג



א. ביום העצמאות השבוע הרגשתי לא טוב, רוחנית.
ב. ביום חמישי השבוע הרגשתי לא טוב, גופנית.

כיוונים שהעליתי על הכתב בגרסאות קודמות של אלו דברים בעקבות א. גנזתי. הם בוסר.
בעקבות ב. נשארתי בבית ובמחצית היום , כשקמתי מהמיטה, השלמתי את הקריאה בראיון שהופיע במוסף "שבת" של מקור ראשון של השבת  שעברה, עם שלמה גיורא שוהם. בראיון הזה מצאתי הסבר מסוים ל א.
ראו http://musaf-shabbat.com/2013/04/12/%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98/#more-12449
אני יודע הלינק הזה נראה קצת מוזר, מוזר מאד אפילו , אבל לפי מה שבדקתי הוא עובד. למי שלא ראה את הראיון, זה יביא אתכם אליו.
הרבה יותר קל לכתוב טור עם "בטן כואבת" (א)  מאשר עם בטן כואבת (ב) .
בכל מקרה, לפני שתקף הווירוס  התכוונתי להתמקד השבוע - בקטע מפסוק מפרשת השבוע. דברים מרכזיים יש לומר:        " ואהבת לרעך כמוך". ביום העצמאות צפיתי בחלק מהסדרה שבערוץ 8 על הפרופסור ישעיהו ליבוביץ  ז"ל שמדברים בו הרבה בזמן האחרון. מספר שם הרב צפניה דרורי יבדל"א בשיחה עם שניים מנכדיו של ליבוביץ  על מפגש שנכח בו, שבו ליבוביץ הצהיר שהפסוק הזה אינו קיים בתורה. הדברים ידועים אמנם: כתוב,כפי שליבוביץ היה מטעים " ואהבת לרעך כמוך, אני ה' ".
קיימת ספרות נרחבת בנושא הגותו של ליבוביץ , לרבות הרצאות מרתקות בנושא שניתן לצפות בהן ברשת. בראיון הנ"ל עם שוהם, הוא מצוטט כאומר :

"התלמידים שלי, הבורות שלהם בתחומי הרוח זה דבר שלא יאומן. המורשת של אותם ענקי הרוח – שהייתה לי הפריבילגיה להיות חשוף לתורה שלהם – היא נעלמת. וזה חבל. היום הנוער יודע דברים אחרים, שאני לא יודע. טכנולוגיה. 'כיפת ברזל' היא דבר מטריף, כל העולם משתאה. יש 'מעיל רוח' להגן על הטנקים. זה דבר אדיר. אבל מה עם הרוח עצמה, איפה הרוח? הרוח של היהדות."

בטרם אביא כאן (לצפייה מאוחרת יותר במועד שתבחרו)  שיחה של פרופסור שלום רוזנברג על "ואהבת לרעך וגו'", אני רוצה להקדים כמה מילים שאומר פרופסור אסא כשר, באחת ההרצאות על שיטתו הפדגוגית של ליבוביץ (בהקשר לאמירות פוליטיות שונות שלו). הדברים "מתכתבים" לטעמי עם דברי שוהם בראיון ובציטוט הנ"ל

"לליבוביץ יש שיטה פדגוגית להגיד דברים, למשוך דברים עד הקצה, כדי לטלטל את הבריות, כדי שהם יחשבו, כדי שהם יזוזו. זאת היתה התפיסה הפדגוגית שלו. אני שמעתי אותו אומר את זה במפורש. לכן הוא השתמש בביטויים כאלו שהוא חשב שיטלטלו ויזעזעו ויגרמו לאנשים לשנות את דעותיהם. מה שקרה בפועל זה שהם שמעו את הביטויים האלה והפסיקו להקשיב לו מפני שהם היו באמת ביטויים מזעזעים."
ראו  http://youtu.be/dR7JnRjT3Y8 בדקה ה 28:00

לצד הבורות, תוקף שוהם בראיון עימו את השאננות שבחברה הישראלית ( זה אחד הדברים שגרם לי להרגיש לא טוב ביום העצמאות). ליבוביץ ניסה לפגוע בשאננות הזאת ובדפוסי חשיבה מקובעים. עד כמה הוא הצליח בכך ? זאת לא השאלה. השאלה היא לאן אנחנו, תושבי הארץ הזאת היום, הולכים כולנו כחברה ? ואם ציינתי בתחילת הדברים שהדברים שלי בענין זה הם בוסר, אז לא נמשיך, כעת בכיוון הזה.

לסיום - שלום רוזנברג ושבת שלום !



יום חמישי, 11 באפריל 2013

אלו דברים לשבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ג



אין שחרור מרגש יותר, משחרר יותר, מן השחרור מטעות בחשיבה.
לא חיפשתי, לא חיפשתי במודע את השחרור הזה, בין היתר, כפי הנראה, כי לא הייתי מודע לטעות הספציפית שאני מכוון אליה כאן, הטעות שבחשיבה.
אבל בין רגע, כשהבנתי שטעיתי, הרגשתי שאני עף בשמיים.
השל חזר והתריע בפנינו על הסכנות שבחשיבה לקויה, ועל החשיבות שבחשיבה טובה.
כך למשל בפסקה השניה שבמאמר "דת בחברה חופשית" (טרם פורסם - למיטב ידיעתי בעברית) אומר השל:
"אין תחליף לאמונה, אין אלטרנטיבה להתגלות  ואין חלופה למחויבות. זאת עלינו לזכור על מנת למנוע מעצמנו בלבול. ובלבול איננו מחלה נדירה..." (התרגום וכן הדגשים שלי - ג'ף)
לא הייתי עולה על הטעות הספציפית שאני מכוון אליה כאן אלמלא חברים, והשיג ושיח איתם על עניינים שנוגעים ישירות ובעקיפין לנושא, ואני רוצה לכן להודות להם על כך.
באחת משיחותיו בפני קהל סטודנטים הזכיר לעצמו שיימוס היני, המשורר האירי,"ללכת באויר, בניגוד למיטב שיפוטו" * בעקבות שורה מתוך אחד משיריו שנקרא "החצץ הולך" "the gravel walks "
עצה לא כל כך פשוטה לתרגם למעשים או ליישם.
אבל רעיון נחמד לשעשוע קל בשעת ערב, לא כן ?


שבת שלום

ג'ף

* walk on air against your better judgement


  

יום חמישי, 4 באפריל 2013

שיר לשבת



אלו דברים לשבת פרשת שמיני תשע"ג



יש כמה תופעות במדינת ישראל שהן מחליאות.
אני מתכוון כעת בעיקר  ליחס של המדינה לניצולי שואה.
כל שנה, לקראת יום השואה והגבורה, מאירה התקשורת את הפינה האפלה הזאת.
לפעמים גם במהלך השנה.
בערוץ 10 לפני כמה ימים הביאו את סיפורה של ניצולת שואה שעלתה לארץ מן התופת ב1947*. הקצבה שהיא מקבלת נמוכה באופן משמעותי מהקצבה של אחותה שעלתה לארץ מאותה התופת ב1948. הפער הזה נעוץ בהקפדה מטומטמת על קוצו  של יוד ביורוקרטי.
המשפחה מתכתבת, ממלאה טפסים, מגישה אסמכתאות, חוות דעת רפואיות, מתדפקת על  הדלתות, כדי להביא מפה ומשם תמיכה כספית לאפשר לאשה הזאת לחיות את ימי חייה שנותרו בכבוד.
שני דברים מחליאים בענין הזה. האחד  - היחס עצמו והשני
"ההתבכיינות" סביב הנושא. התבכיינות היא תמיד עקרה מהולה בצביעות והרבה מאד אטימות. (התבכיינות שאני חוטא בה עכשיו - הדבר לא נעלם ממני).
האשה הזאת הביטה במצלמה ואמרה לנו: "לא מספיק לדבר על שינוי. צריך לשנות".
הכתבה הסתיימה ומגישת החדשות עברה לאייטם הבא.
אילו החברה הישראלית , הממסד הישראלי , היו נוטים אוזן לחכמת הדורות , לחכמת חז"ל, מצבנו היה הרבה הרבה יותר טוב.
חז"ל הביטו על חורבן בית שני ושאלו את עצמם : מדוע זה קרה ? ידועה מאד  אמרתם שהבית חרב עקב שנאת חינם. קצת פחות ידועה האמרה שהבית חרב על כך "שהעמידו דברים על הדין...שלא דנו לפנים משורת הדין."
החברה הישראלית וחלקים משמעותיים מדי של הממסד שלה מתנהלת תוך התעלמות מוחלטת (מתוך אלם אפשר גם לומר) מן ההוראה הראשונה של חז"ל, במשנה הראשונה שבפרקי אבות : "הוו מתונים בדין."
שבת שלום
 ג'ף

* מדובר בעבודתם המבורכת של, בין השאר,  אורלי וילנאי וגיא מרוז