אלו דברים לשבת פרשת ראה תשע"ז

השבוע בירוחם במפגש השל התקופתי  - אנחנו נפגשים מדי שבועיים - חודש והציבור מוזמן להגיע - דברנו בתחילת המפגש, מטבע הדברים על האירועים בשארלוטסביל בארה"ב. שמו של השל ויחסיו הקרובים עם מרטין לות'ר קינג ג'יוניור בשנות הששים עלה, לא אחת בדיונים בארה"ב סביב הנושא הזה.
נדמה שכולם אוחזים בדעה שהגזענות היא רוע. ראיתי במו עיני חבר הקו קלקס קלן ואשה לצידו , מכחישים שהם גזענים. משום מה זה לא דגל שאפילו הם מוכנים להניף.
אחת התובנות של השל היתה והינה שיש דבר מה שהוא גרוע מרוע. זו האדישות לתופעה הזו.

יש רוע שרוב רובנו מעלימים ממנו עין ואף אשמים בו: אדישות כלפי הרוע. אנו נותרים ניטרליים, אובייקטיביים, ואיננו מונעים בקלות מן העוולות  שנעשות לאנשים אחרים. אדישות לרוע חתרנית היא יותר מן הרוע עצמו; היא אוניברסלית יותר, מידבקת יותר, מסוכנת יותר. כהצדקה שקטה, היא מאפשרת את התפרצות הרוע; היוצא מן הכלל נהיה לכלל, ועקב כך מתקבל על הכלל.

א.י. השל, דת וגזע, בספר "אלוהים מאמין באדם", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, בתרגום ובעריכת דרור בונדי, עמ' 37

בהמשך המפגש קראנו בפרק 28 ( "מדע של מעשים" ) לספרו  "אלוהים מבקש את האדם", הפרק הפותח את החלק השלישי של הספר שכותרתו - "מענה". הגותו של מכילה בתוכה ניגודים לא מעטים והיא ניתנת לפרשנויות שונות.  אחד מעיקרי הגותו הוא שהתורה מדברת אל כל אחד ואחת , בכל דור ודור. כדי לשמוע את דבר התורה, את דבר ה' - צריך להאזין. קולות רבים יש בעולם ומעל ומעבר לקולות כולם - קולו של בורא עולם שפונה לכל אחד מאתנו - בשאלה אחת עיקרית שמהדהדת מראשית הימים: אַיֶּכָּה ?

דיברנו על מה שדיברנו סביב דבריו של השל. אני טענתי שהשל נכשל במאמציו הנבואיים. הייתי, כך נדמה, בדעת מיעוט בנושא זה. לבסוף חשבתי שעל אף שהגזענות בארה"ב מרימה ראש, ומי ששולט היום שם, יש בו סממנים של פאשיסט, לא יהא זה נכון לומר שהשל נכשל.

בסוף המפגש, הגיע השל בכבודו ובעצמו והזכיר לכולנו, משמעותה של פרספקטיבה היסטורית מה היא. בראיון האחרון שנערך עימו ימים ספורים לפני מותו ב 1972, דיבר השל על תרומתו הייחודית של התנ"ך לאנושות.

מה הוא המיוחד שנתן לנו התנ"ך, אשר לא נמצאנו בשום מקום אחר ? הייתי אומר, כי זוהי ההכרה המיוחדת בגדולת האדם, בפוטנציאליות העצומה של האדם כשותף לאלוהים. רעיון זה , לדעתי, אינו נמצא בשום מקום אחר. 

המראיין הקשה עליו, על רקע פירוט רשימה של מצוקות חברתיות קשות על רקע גזעי בימים ההם ("עובדות")  ושאל:

כיצד מתיישבות עובדות אלה עם הגשמת הפוטנציאל ?

 תשובתו של השל :

הן אתה יודע, האם אני חייב לספר לך, כי החיים הם דראמה ? האם עלי לספר לך כי איננו מצויים בעיצומה של התפתחות אוטומאטית מתקדמת של האנושות ? יש עליות ויש ירידות. ברגע זה ממש, אנו נמצאים בירידה. יש שפל. אנו נתקלים בהתחדשות של דעות קדומות, וזו כמוה כרעל. 

וראו עוד ב  http://joshuaheschel.blogspot.co.il/2017/08/blog-post_17.html

שבת שלום
    ג'ף