"שינויי מזג האויר הביאו אותי לחשוב ..."
-שלמה ארצי
האקלים הפוליטי במדינת ישראל משתנה. תובנה של היהודי מחו"ל המחישה עבורי את הדבר הזה.
(http://morethodoxy.org/ הרב קנבסקי על רות קלדרון)
יש תקוה ויש סיכוי מסוים שהשינוי יהיה לטובה. אין לדעת. אבל נדמה כי הדעה הרווחת ש"כלום לא משתנה כאן וכלום לא ניתן לשינוי" הופרכה בבחירות האחרונות.
אני אמנם תלמיד של פול סיימון שאמר "אחרי שינויים על גבי שינויים , אנו נותרים פחות או יותר אותו הדבר" - after changes upon changes we are more or less the same (מתוך השיר "המתאגרף")
גם זו אמת, אבל אמיתות שונות יכולות לדור בכפיפה אחת, בעיקר כשכל אמת מכוונת לדבר מה אחר מהשני. אבל לא רק.
אמיתות שונות יכולות לדור בכפיפה אחת. זוהי אמת מורכבת. התקשורת, מתקשה להתמודד עם מציאויות מורכבות, עם מסרים מורכבים.
התעלמות מהמציאות וקריאה לא נכונה של המציאות הן תופעות מסוכנות מאד. סיפור עגל הזהב שבפרשת השבוע הוא אולי אב טיפוס לסכנה הזאת, לסכנה שבהמון המבקש לו פתרון ברור למציאות מורכבת, ו"משתגע" כאשר הפתרון מתמהמה.
עת השתוללות ההמון, גם הטובים מבינינו עלולים להנזק - ראו אהרון, אחיו של משה בסיפור הזה, כדוגמה.
כשעיינתי ב"ספר הכחול והאדום הקטן" של לייבוביץ על פרשיות השבוע, ראיתי שהוא מקדיש שם מילים לנושא האמונה. לייבוביץ הסתייג בזמנו מעבודתו של השל ( בארה"ב להבדיל מיצירתו של השל באירופה - ראו בונדי איכה , עמ' כח - כט). נדמה לי שהמשותף בין השל לבין לייבוביץ גדול ממה שנראה במבט ראשון אבל נושא זה שווה מחקר.
אומר לייבוביץ: "...דומני שאין כסדרת 'כי תשא' שהאדם יכול להימנע מלהתרשם ממנה ביותר לתפיסת עניין האמונה- הדבר שהוא הוא נושא התורה." (י. לייבוביביץ, הערות לפרשיות השבוע, הוצאת אקמון, עמ' 60)
אומר השל: "בא חבקוק והעמידן על אחת:' וצדיק באמונתו יחיה' ( חבקוק ב, ד) <מכות כ"ד ע"א>. ובדרך הדרש מפרשים את דברי רבא, ' בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו : נשאת ונתת באמונה ? <שבת לא ע"א> ודרשו: שתחילת דינו של בן אדם בעולם העליון היא בעניין האמונה, ברם, אצלנו המשא ומתן באמונה הוא מן הדברים שמזלזלים בהם." ("אלוהים מאמין באדם" בעריכת דרור בונדי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, עמ' 91).
לייבוביץ :" פרשת העגל באה ארבעים יום אחרי מעמד הר סיני. במעמד הר סיני נאמר שהעם אמר: 'נעשה ונשמע'. ארבעים יום לאחר-מכן הם עושים את העגל: 'אלה אלהיך ישראל'
משמע, שהאמונה, ההכרה האמיתית באלהי ישראל, איננה מוקנית לאדם, גם לא לעם - לא לפרט ולא לכלל - על ידי השראה הבאה מן החוץ, אפילו גילוי שכינה לא הועיל. אותה אמונה, האמונה לכאורה, במעמד הר סיני, היתה אמונה מזויפת. היא היתה ביטוי להתרשמות רגעית. העם ראה את המראה הגדול, והוא לא השאיר רושם בתודעה העמוקה." (לייבוביץ שם )
השל: "חושבים שאין האמונה באה אלא מתוך היסח הדעת, דבר הנקנה אגב גררא, כאילו אין האמונה אלא סרח המעשה. מתעלמים מן העיון בעיקרי אמונה וגם באמונה עצה. ברם מה שלא יובן, איך יוכחש ואיך יאומת ? יש בנו פחד בפני כל התבוננות בדברים העומדים ברומו של עולם. עם תועי לבב אנחנו, יראי הוראה ויראי מחשבה." (השל , שם)
לייבוביץ: "משמע, שהאמונה צריכה לבוא מן האדם עצמו; אפילו גילוי שכינה איננו יכול להביא את האדם לאמונה אמיתית." (שם)
השל: "ישראל באמונתו יחיה, וזו אין פירושה אמונת אנשים מלומדה. עשה תורתך קבע <אבות א טו>, אל תעש אמונתך קבע."(שם)
ענייני אמונה ככלל, וביטוייהם בתורה כבפרשת העגל שמעוררת סוגיות כגון - מהי עבודה זרה ? משמעות שבירת הלוחות הראשונים ועוד הם מאותם עניינים שלייבוביץ נהג לומר לגביהם ש"חיי אדם המעיין וחושב על בעיות האמונה אינם מספיקים למצות אותם." (שם עמ' 130)
והשל אמר בהקשר קצת אחר : "משמעות היראה היא בהבנה שהחיים מתרחשים בין אופקים רחבים, אופקים המשתרעים מעבר לחייו של היחיד, ואפילו מעבר לטווח חייה של אומה, של דור או של עידן." (אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, עמ' 59.)
השיח הזה יימשך ויימשך.
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה