בפרק הראשון לספרו "טוב ורע בהגות היהודית" (הוצאת משרדה בטחון - האוניברסיטה המשודרת) , כותב פרופ' שלום רוזנברג:
"סבור אני שהמחשבה היהודית מהווה מעין דיאלוג. דיאלוג עם החוץ ודיאלוג של האדם היהודי עם עצמו. והרי זה אדם שמצד אחד מקבל את סמכותם של כתבי הקודש, של מקורות היהדות, אך מצד שני הוא מקבל גם את סמכותו של השכל האנושי, של כשריו הרציונליים, ונראה לו שיוכל למצוא את הסינתיזה מן המקורות האלה."
(שם עמ' 6)
פרופ' רוזנברג פותח את מאמרו "הרהורים על שבעת הקבצנים" במשפט הבא :
"כשהבלש המיתולוגי שרלוק הולמס ניסה להסביר לעוזרו דר' ווטסון, את כוחה וחשיבותה של הדדוקציה הלוגית, אמר לו שמי שראה פעם טיפת מים נופלת צריך להיות מסוגל לדמיין לעצמו את מפלי הניאגרה."
(ראו http://hagut.org/6712/)
הקדמתי את המשפטים הנ"ל כיוון שלאחרונה אני חש, בעקבות דברים שאני קורא ובעיקר בעקבות הרצאות ביו טוב שאני צופה בהם (הרצאות על משנתם של הרב שג"ר ושל פרופ' י. ליבוביץ ), כי אני מצוי בעיצומו של דיאלוג מהסוג ששלום רוזנברג מדבר עליו.
לקראת הפסח, מצויים רובנו בעיצומן של קניות וניקיונות. עלה בדעתי ש"הקטע" הזה נועד להמחיש, עובר לליל הסדר החוגג את השחרור ממצרים, את תקופת השעבוד ועבודות הפרך שעברו אבותינו במצרים.
"משמעותו של חג הפסח היא לכל הדעות מרובת פנים, לא רק משום דעותיהם השונות של החוגגים אותו, אלא משום שהחג עצמו מכיל צדדים שונים ורבים." - דברי הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בעמ' 171 לספרו "חיי שנה" (הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ידיעות אחרונות , ספרי חמד). דברים אלו ""תופשים משמעות " מיוחדת בימי ביקור נשיא אמריקאי שחור ראשון, ערב פסח בארץ. נכון וחשוב, הזרקור שמופנה בתקשורת, במהלך היום האחרון לביקור, עת מבקר אובמה ביד ושם, לעבר חדלות המעשה של הקהילה היהודית האמריקאית והממשל האמריקאי בסוגיה של הפצצת מחנות ההשמדה בימי מלחמת העולם השניה.
ראו גם בנושא פרשת השבוע, דברי י. ליבוביץ ב"ספר הכחול - אדום" על הפרשה, בין היתר : "...הקרבנות לא הם מהות עבודת ה', אלא הם באו לסמל את עבודת ה' בידי העם השומר את הברית הזאת. והברית הזאת לא היתה עולה וזבח, אלא שחרור העבדים." (הערות לפרשיות השבוע, הוצאת אקדמון, עמ' 70)
הזמן קצר והמלאכה מרובה, ועל כן קיצרנו הפעם, אולי יתר על המידה.
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה