רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום שלישי, 29 באוקטובר 2013

אלו דברים לשבת פרשת תולדות תשע"ד *


בשיר של יום ליום רביעי (מזמור צד'  ותחילת צה' בתהילים), אנחנו אומרים :

               ה' יודע מחשבות אדם     כי המה הבל (פס' יא שם)

שאלתי את עצמי השבוע : מה היחס בין ה"הבל" הזה שכאן לבין ה"הבל", לבין כל ה"הבלים" שבספר קהלת ?

פניתי תחילה לפירושו של עמוס חכם זצ"ל שבמהדורת דעת מקרא בהוצאת מוסד הרב קוק. וכך כתוב:

"ה' יודע מחשבות אדם - מחובר אל מה שלמעלה ממנו: הואיל וה' הוא המלמד אדם דעת, ברור שהוא יודע את מחשבות האדם. בפסוקים הקודמים ניסח את דבריו בלשון שאלות שתשובתן ברורה, וכאן, בסיום דבריו אל הרשעים, הוא מנסח את דבריו במשפט חיווי. ועוד: בפסוקים הקודמים אמר, שה' יודע את מעשי בני האדם. וכאן בסיום הדברים, הוסיף ואמר, כי ה' יודע את מחשבות בני האדם. כי המה הבל - שהרי המה (בני האדם) הבל הם - כאין וכאפס לעומת הבורא. ועל כן אין ביכולת האדם לחשוב מחשבה עמוקה ונסתרת מדעת הבורא. פירוש אחר: המה - המחשבות. 'המה' בלשון זכר תחת 'הנה' בלשון נקבה (וזה מצוי הרבה במקרא). ופירוש הדברים: ה' יודע מחשבות אדם ויודע שמחשבות האדם הבל הם. והוא שבחו של ה', שהוא לבדו יודע כוחו וגבורתו וכמה נעלות מחשבותיו ממחשבות האדם. ועוד יש לפרש 'מחשבות אדם' האמורות כאן הם דברי הרשעים שבפסוק ז: לא יראה- יה ולא יבין אלוהי יעקב. ואמר המשורר, שה' יודע את המחשבות שהרשעים חושבים עליו, ואינו בא להתווכח איתם ולהוכיח את טעותם על פניהם, משום שהן מחשבות הבל ואינן ראויות לתשומת לב."

ידועים דבריו של טי אס אליוט, שמובאים במבוא לכרך העיון בספרה של מלכה שקד "לנצח אנגנך - המקרא בשירה העברית החדשה", לפיהם "אחד מתפקידיה החברתיים החשובים ביותר של הספרות , ובעיקר של השירה , הוא לשמור על הקשר עם ספרות-העבר.' אם אין שומרים על המשכיות -אמר- תיעשה ספרות-העבר שלנו רחוקה מאתנו יותר ויותר'".שקד מוסיפה שם: "את הרעיון כי חיבורם של בני -האדם אל עברם התרבותי נעשה בצורה הטובה ביותר דווקא דרך השירה ועל-כן חשוב לחברה שיימצאו בה אנשים הקוראים שירה, הוא מנמק באותה הרצאה בטענה ש'אין עוד אמנות השומרת בעיקשות על לאומיותה כמו השירה', כלומר, שהשירה בעצם לשונה משמרת יותר מכל מבע ספרותי אחר את הרוח הלאומית המסוימת."

הגם שמי שקורא ומי שכותב שירה, עושה כן, מתוך טעמים שבטעם,כגון משיכתו ואהבתו למנגינות שבמילים, ולא מ"נימוקים" לאומיים כאלו ואחרים, יש בדברים של אליוט ושקד, בעקבותיו, להוסיף נופך כלשהו לעיון בספרות העבר.
למילים ולמנגינות יש השפעה מחלחלת על הנפש שלנו. מטעם זה בלבד נכון שהמילים תהיינה איכותיות ולא "זבלא".

כשהתייעצתי בנוגע לקטע דלעיל, עם חבר שמבין בדברים האלו, הוא העיר לי , שצריך לחפש את הקשרים שבין תהילים לקהלת במישור ה"אינטרטקסטואלי". ומה הכוונה בזה ? השפעות מחלחלות בדרכים לא ישירות דווקא אלא עקיפות. כך ראיתי הערה בפייסבוק  של אחת מידידיי שם שהשיר של לו ריד ז"ל, שהלך לעולמו השבוע "יום מושלם" היה שיר הנושא בחתונתו. מהמעט שאני מכיר מיצירתו של ריד, יכולתי להעלות בדעתי שיש נימה אירונית בשיר. אירוניה שאין מקומה בחתונה. זהו אך חלק מהיופי בספרות - ניתוק היצירה משליטתו של היוצר ועצמאותה משהיא יוצאת לאויר העולם.

בדומה לעצמאות האדם, אחר שהקב"ה נפח אויר באפו, לטוב ולרע.



שבת שלום
     ג'ף

*הערת עורך:
הכותב ביקש, בעקבות הפרסומים בנושא השבוע, לומר כמה דברים על פערי השכר במשק ,על האי שיווין המטורף והבלתי סביר בתחום הזה ובתחום הפנסיה בין השכבות המבוססות לכל השאר,על בגידת השכבות החזקות במדינה בתפקידם החברתי לדאוג לחלש - לפני שהם דואגים לעצמם - ועל המעילה באמון  של  אנשי השררה והעוצמה הכלכלית והשלטונית בכל הקשור לתחום הזה - אבל אמרתי לו : טוב להבליג ולהמתין לעת מצוא....... רק ששטף מים רבים לא יגיעו עליהם ועלינו....






תגובה 1:

  1. וראו
    http://joshuaheschel.blogspot.co.il/2013/10/blog-post_31.html

    השבמחק