מהמבוא והלאה (5)

בניסיון לפענח את שתי המטפורות שזורנברג מדברת עליהם במבוא - התהום והר הגעש - הגעתי לאמילי דיקינסון בעקבות זורנברג שם, וקפצתי לפרק הראשון בספר שעוסק באדם הראשון ובאדם השני - הפרוטוטייפ proptotype לכולנו;
הקיצור להלן משפט אחד מאחת הפסקאות של זורנברג מתוך הפרק הראשון:

"בהיכנסו בדברים עם אלוהים, אדם פוגש בראשונה בזרמים נוגדים לא מודעים - אורחים לא-קרואים המסבכים את תחושת העצמי והזמן שלו." (עמ'  57)

"In entering into dialogue with God, I suggest, Adam first engages with unconscious crosscurrents, alien guests that complicate his sense of self and time." (p.21)

מיליון שאלות עולות מתוך הקריאה בזורנברג. השאלה כאן היא זו:
האם בדברה על "אורחים לא-קרואים", היו בתודעתה של זורנברג השורות משירו של צ'סלוב מילוש  ? ars poetica

The purpose of poetry is to remind us 
how difficult it is to remain just one person, 
for our house is open, there are no keys in the doors, 
and invisible guests come in and out at will. 

הערות עורך:
ההדגשות ליל  הן שלי
מספרי העמודים הם מהספרים