רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 26 במרץ 2015

אלו דברים לשבת הגדול - פרשת צו תשע"ה


למי שלא יודע: בנוסף לבלוג הזה  - "אלו דברים" - שמוקדש לעיון בענייני דיומא, בהקשרים כאלו ואחרים לפרשת השבוע, ובראי יצירותיהם של בוב דילן , אביבה גוטליב זורנברג ואחרים - אני "מנהל" בלוג נוסף. הבלוג השני נקרא "לה' הארץ" והוא עוסק בעיונים (יומיים) בהגותו של הרב דר' אברהם יהושע השל. מלכתחילה התכוונתי להתייחס כאן, באלו דברים, לאחד ממאמרי השל שטרם תורגמו לעברית ושממנו לקחתי לאחרונה ציטוטים רבים, ציטוטים שמופיעים בבלוג ומופצים במייל יום יום לרשימת תפוצה. מדובר בנייר עמדה שהגיש השל לכנס על בעיות ילדים ונוער שהתקיים בחסות הבית הלבן במרץ 1960 ( בשלהי כהונתו של הנשיא דוויט אייזנהאור ). אבל התגלגלו הדברים כך שבמקום זאת אני מביא בפניכם דברי הערכה על פועלו והגותו של השל פרי עטו של הרב דר' פנחס הכהן פלאי.
הדברים  פורסמו ב1982, בכתב העת "שדמות", במאמר לציון עשור למותו של השל. וכך רושם הרב פלאי שם:

"בשנה זו ימלאו עשר שנים לפטירתו של אברהם יהושע השל. אמנם, נתחברה שורה לא קטנה וגדלה והולכת של מונוגרפיות על אספקטים שונים  בתרומתו של השל להגות ולקיום היהודי בימינו, אך עדיין לא נכתבה עבודה מקיפה ומסכמת לתיאור חייו של האיש, אשר לדעת רבים היה הגדול, או מן הגדולים, בהוגים היהודיים שבדור האחרון. ככל שאנו מתרחקים מן ההר, אנו מסוגלים לראות ראייה ברורה יותר את גובהו ואת כל שפע הצמחייה שיש בו. מורשתו הרוחנית של השל, עם שלא היתה מנותקת מקרקע ההווה שבו צמחה, הרי במהותה היא כזו שלא תשקע במצולות העבר ולא תשתכח עם הזמן. אין ספק שברבות הימים יחזרו וישובו אליה עוד ועוד לגלות בה מפתחות להבנת ההוויה היהודית מאז ועד עולם. במקומו המרכזי של השל בעתיד הוא נראה משכמו ומעלה בין בני דורו"
ושואל פנחס פלאי : "כל כך למה ?"
ומשיב: "וודאי שהשל תרם תרומה נכבדה לתחומים שונים במדעי היהדות אבל באלו היו אולי אחרים בדורו שהגדילו לעשות ממנו ויצרו מפעלים מחקרים סיסטמטיים במדעי היהדות; וודאי שהשל מתגלה בכתביו הפילוסופיים בכמה ניתוחים מזהירים ופורמולציות מקוריות, אבל גם בכך אין הוא יחיד ואין המחשבה היהודית בדורות האחרונים חסרה הוגים מבריקים ואף מקוריים; וודאי שהשל מופיע לפנינו כמנהיג אקטיביסטי סולל דרך וכמצפן מוסרי במערכות חברה ואומה בזמנו,אבל לא בודד היה במערכות אלו.
גדולתו של השל לדורות יבואו היא, לדעתי, בכך שהוא כרך יחדיו את ידיעותיו הרחבות במדעי היהדות, את מיומנותו ומקוריותו בפילוסופיה ואת להט מנהיגותו בבעיות חברה ואומה. בתרכובת זו, שהיו כאלו שראו בה את חולשתו - שם כוחו וגבורתו.
תרכובת נדירה זו לא היתה, לגביו, מקרית או חיצונית. לא זו בלבד שהיא מבטיחה לו, לדעתנו, מקום מרכזי בתודעת הקיום היהודי בעתיד, אלא היא מבטאת את כל אישיותו ויצירתו.
בחייו, ואף כיום, בחוגים אקדמיים מסוימים, האמונים על הכלל  של 'לדעת יותר ויותר על פחות ופחות',לא הבינו אותו בשל כך. היקף יצירתו המחקרית הספרותית הוא עצום. הכל יש בה: מן התנ"ך (ספרו על 'הנבואה' עבודת הדוקטור שלו בגרמנית, 1936, שנשתנה אחר כך - והשינוי הוא מהותי - לספרו באנגלית 1962 -שתורגם גם לספרדית - על הנביאים), דרך אבחנת אסכולות שונות במחשבת חז"ל ( 'תורה מן השמים באספקלריית הדורות' - שני כרכים בעברית, 1965) ועיונים מעמיקים במחשבה היהודית הפילוסופית בימי הביניים ( ביוגרפיה של הרמב"ם בגרמנית, 1936 ומחקר במשנתם של סעדיה, אבן גבירול ודון יצחק אברבנאל 1938) ועד לחסידות ( מאמרי מחקר מקיפים על בני חבורתו של הבעש"ט והספר הגדול על קאצק ביידיש, 1973) לתיאור חיי יהדות מזרח אירופה ('לה' הארץ',  1952) ולאתגר הרעיוני של מדינת ישראל אחרי מלחמת ששת הימים ('ישראל בת קול לנצח', 1969).על אלה יש להוסיף הזדקקותו, בשורה של ספרים, לבירור נוקב של סוגיות תימטיות מרכזיות בהגות יהודית ( אלוהים ואדם, השבת, התפילה וכו'). 
איך יכול אדם אחד להתפזר על פני שטחים כל כך נרחבים ? שאלו הם בספקנות. התשובה היא התופעה עצמה: הנה הוא היה יכול. המאמרים והספרים מעידים על עצמם. כדי לערער על הבניינים המחקריים שהוא בנה יש להצביע במפורש על בקיעים מסוימים הנמצאים בהם. רוב מבקריו לא כך עשו. הם הסתפקו בביטול כוללני ועקימת-אף סנובית. תגובות מסוג זה, אם יש להם השפעה לשעה, לדורות בוודאי שאינן מתקיימות. 
שאלה אחרת היא לא איך הוא עשה זאת, אלא למה עשה זאת ? למה פיזר כוחותיו על פני כל כך הרבה שדות ולא עדר בחלקתו הקטנה להציב בה מפעל חיים מרשים. 
בתשובה לשאלה זו מצוי סוד אישיותו המיוחדת של השל. בשבילו לא היה המחקר במדעי היהדות עיסוק אקדמי בלבד בבחינת 'תורה לשמה' במובן המקובל אלא בראש ובראשונה חיפוש אישי קיומי אחרי משמעות. משמעות לכל אותן שאלות אנושיות קיומיות סופיות של האדם באשר הוא אדם. חיפוש אישי זה עשה כשהוא נתון כל כולו בעולמה של היהדות ובקי בחדרי החדרים של תורתה.
כך חיפש אחר הלפיד שהרימו הנביאים בחוצות ירושלים ושומרון להאיר בו פינות חשוכות בנפש אדם וחברה וכך התדפק על פתחם של חז"ל שהכיר אותם יפה כמי שהיו לא רק פוסקי הלכה למעשה אלא כבני אדם חמים ורגישים שבבתי האולפנא שלהם ביהודה ובגליל כמו באלה שעל גדות הפרת והחידקל היו שואלים לנתיבות אלוהים ואדם. כך התמודד עם ענקי הפילוסופיה היהודית בימי הביניים שבין פרדסי ספרד ופרובנס המשיכו לחפש את האמת וכך התייחד עם צדיקי החסידות שמתוך בתיהם הצנועים בעיירות אוקריינה ופולין הבהבה ובקעה קרן אור להאיר ולחמם לבבות בעולם מודרני מנוכר.
הוא לא חקר תקופות אלו בתולדות ישראל לשם מחקר שיוסיף עוד הערה מלומדת במגדל-השן של האקדמיה אלא כחיפוש אישי לגלות במכמניה של יהדות תשובות בנות קיימא לשאלות מודרניות ומכרסמות בעולם שהמשמעות לקיומו עלתה באש הכבשנים של מאיידנק ואושוויץ.
כמדומה שאפשר לכלול את כל מפעלו הספרותי תחת כותרת אחת : השל בחיפוש אחרי משמעות. משמעות לאל חי בעולם שגירש מתוכו את האלוהים. משמעות לקיום אדם כבן ברית, לאל, כמתקן עולם וכאסיר התקווה לטוב ולקדוש מעבר לייאוש ולטומאה המקיפים אותו; משמעות לקיום יהודי בשליחות נעלה מעבר לגזירת גורל עיוור. חיפוש זה הוא עורך במורשת היהדות לדורותיה כשהוא בא אליה עם שאלות בוערות של היום. כך הוא נותן חיים חדשים בגווילים עתיקים. קדושה והוד, חטא ומצווה וכיוצא בהם - מה הם אומרים לאדם של היום ? זאת שאל ועל כך השיב בכתביו."
הגענו לקצת יותר ממחצית המאמר. נעשה כאן אתנחתא. התלבטתי עם איזה קטע מוסיקלי לסיים את הרשומה הזאת והפור נפל על  -



שבת שלום
ג'ף

אין תגובות:

פרסום תגובה